בגדוד העבודה 1ב

תמלול הטקסט

יפו, מוצאי החג, זלמן יצחק יקירי יקירי,

אני האיש בעל העט הקל לא כתבתי לך זה כמה וכמה. אין זאת .... אין זאת כי לא מצאתי במשך כל הזמן הארוך הזה אף שעה קלה אחת של קורת רוח, שאפנה לנפשי ואכתוב. תקפו עלי צרות רבות ורמות. חובות – העבודה רבה והכסף אפס, לגמרי אפס. על מרוצתי ברחובות יפו להשיג גמ"ח (= גמילות חסדים) וכו' הלא ספרו לך יסינובסקי, יבניאלי וכל הבא מיפו. ימים וקשים ומרים אלה היו. עכשיו הוקל לנו, יש בטחון גמור שהכסף ינתן לנו. אוסישקין מבטיח הפעם באמת ובתמים. עומד אני עכשיו במשלוח המורים לקבוצות. הם מסכימים לנסוע "על תנאי": כשיהיה כסף נשלם. הועד הפועל של א"ה (= אחדות העבודה) אחראית.

עליך ועל עבודתך הרבה שמעתי ואני אוסיף לשמוע. עמוס עבודה הנך, שמעתי אומרים יותר מכפי יכולתך אתה עובד – ורגזתי והצטערתי. ממכתביך למדתי על כל העבודה, מה אומר לך: תחזקנה ידיך ! עכשיו יקל לך: גם יסינובסקי, גם פרידמן, ובעוד ימים אחדים אולי גם יצחק שווייגר ועוד.

הכביש – בבת עינינו הכביש – כל תשומת ליבנו נפנה אליו. עם האפשרות הראשונה אבוא אליכם לבקרכם.

קראתי את מכתבך לקרובך, ללינדרס. דבריך היו נכונים וצודקים – וישרים מאין כמוהם, כ"כ שמחתי להם. הוא נסע לכביש חיפה.

בינתיים עברנו מדירתנו לדירה חדשה, לא רעה ולא טובה ביותר, ע"י בית קרוגליקוב. כולנו כיום בריאים. חנה חלתה הימים האלה בקדחת. קזרנובסקי בביתנו, עבודה אין לנו והוא בצרה גדולה. צר לנו לראותו הולך בטל באפס מעשה. קיבלנו מכתב זה מבן הרב שלמה מקיוב (= קייב), היום כתבתי לו. כתבתי גם לרוסיה דרך טיפליס (= טיביליסי) – שמא יגיע. כתוב גם אתה – שלח לנו ואנחנו נשלחם מפה ע"י הכתובות הידועות לנו, דרך קוקז וגם דרך קופנהגן. קיבלנו מכתב וגם ד"ש מפורטת מז.י. אנכי, הם מתכוננים לבוא. המצב בקרים הוא כ"כ נורא ומאויים שאנו, אין אנו יכולים לסלוח לעצמנו, כיצד לא לקחנום אתנו בנוסענו הנה. ולואי שימהרו ויבואו.

בחורים אלה, סימנוב, הם ממשפחת הזקנה (זקנת אמך !). אביהם, שמעון סימנוב, הוא בן אחי הזקנה.

הערות לטקסט

הכותב, דוד זכאי, דודו של זלמן יצחק, המזכיר הכללי של ההסתדרות העובדים הכללית שזה אך נוסדה.

"הכביש בבת עינינו" הם הכבישים טבריה-צמח וטבריה-טבחה, ההתארגנות לסלילתו של הראשון החלה בחודש יולי 1920 והיתה גולת הכותרת של התגיסות מאורגנת לעבודה עברית קבלנית, בהנהלת הסתדרות הפועלים החקלאיים, עוד טרם הקמת ההסתדרות העובדים הכללית.

תחילתן של העבודות עם הקמת מחנה הסוללים הראשון של גדוד העבודה ב"חמי טבריה" במוצאי ראש השנה תרפ"א (14 בספטמבר 1920). התייחסות למועד הזה במדויק בספר "גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור", קובץ היוצא לאור ע"י חברי גדוד העבודה ב"קבוץ המאוחד", הוצאת ספרים "מצפה", תל אביב תרצ"ב (1931), בעמ' 28. סלילתם של שני הכבישים ארכה שנה ושלושה חדשים והושלמה בחודש כסלו תרפ"ב (דצמבר 1921). התייחסות למועד הזה במדויק בעמ' 49 בקובץ.

"כביש חיפה" הוא כביש חיפה - ג'דה, בפועל החלה סלילתו של זה בסוף אותה שנה (1920).

"שמעתי אומרים יותר מכפי יכולתך אתה עובד". פחות מחדשיים ימים חלפו מאז השתחרר משרות ב"גדוד העברי", זלמן יצחק נמנה עתה על צוות המורים המדריכים בכביש.

"יסינובסקי", אפשר שהוא לייזר יסינובסקי אשר, כמו רבים וטובים מאנשי העליה השניה, חזר לרוסיה.

"יבניאלי" הוא שמואל יבנאלי, 1884-1961, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל, ממייסדי הסתדרות הפועלים החקלאים, מראשי תנועת ההתנדבות לגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה.

"אוסישקין מבטיח (שהכסף ינתן)". מנחם אוסישקין,  נולד ב 1863, מראשי "חובבי ציון" וזמן מסוים יו"ר "ועד הצירים". בשנים הללו (1921-1923) אוסישקין הוא יו"ר "ההנהלה הציונית", מי שכונה "איש הברזל" שלט וניהל את תקציבי המפעל הציוני ביד רמה. מ 1923 ועד מותו ב 1941, יו"ר "הקרן הקיימת".

"פרידמן" הוא אבשלום חיים פרידמן, עלה ארצה באניה "רוסלאן" בדצמבר 1919, מורה בגדוד העבודה, נמנה על מייסדי "הנוער העובד", מורה ב"בית חינוך לילדי עובדים" בתל אביב, ממעצבי תרבות העבודה בא"י.

"יצחק שווייגר" (לימים דמיאל), יליד 1892, עלה ארצה בראשית 1920, מורה בגדוד העבודה, ממיסדי קבוץ עין חרוד, מחנך וסופר, נפטר ב 1972.

"קרובך לינדרס", קרוב משפחה של זלמן יצחק, למרבה האכזבה לא זוהה בשמו הפרטי.

"עברנו מדירתנו לדירה חדשה .... ע"י בית קרוגליקוב". בית קרוגליקוב (קרוגליאקוב) ביפו הוא בית הדירות של הלל קרוגליאקוב שעלה ארצה עם משפחתו מרוסיה הלבנה ב 1905 והקים את ביתו ואת בית המסחר למכירת ספרים שלו, הראשון בארץ ישראל ! ברחוב בוסטרוס (כיום רחוב רזיאל) בצפונה של יפו. בית המסחר קרוגליאקוב, מול מלון "קמיניץ" הנודע, בלב השכונה היהודית של יפו באותם ימים, היה עד מהרה למקום מפגש ושיח תרבות מרכזי. במהלך השנים הבאות התרחב העסק ונפתחו סניפים נוספים.

"חנה חלתה בקדחת". חנה, ילידת 1915, בתם של דוד ורחל זכאי.

קזרנובסקי ?

"ז.י. אנכי", הוא המשורר זלמן יצחק אהרנסון שכינויו הספרותי "אנכי", אחי אשתו של הכותב / אחי אמו של המכותב.

"המצב בקרים". בעצם אותם ימים בהם נכתב מכתב זה, חצי האי קרים היה זירת קרבות מדממת. מעוז ה"הלבנים" במלחמת האזרחים ברוסיה, חצי האי נפל סופית בידי "האדומים" כחדשיים לאחר מכן (בחודש נובמבר 1920).

"הבחורים סימנוב / משפחת זקנת אמך", משפחת אם אמה של פרומה דבורה, אמו של זלמן יצחק לנדרס, בארץ בחיפה.