ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 11ג

תמלול הטקסט

20 בינואר, עשרים יום לשנות מספרם, (המספר שלנו איני יודע)

בתי היקרה !

נמצא אני בתנאי חיים כאלה שכח התנועה והחושב וכמעט חוש השמש סרו ממני וסימני חיים ניכרים אך בזה שהנשימה עוד לא פסקה. ולכן ויתרתי בתשובה על מכתבך עתה, כשהוקל לי מעט, הגם שאיני יודע אם כדאי הדבר כי תוצאות ממשיות איני רואה בזה. אך כל עוד שלא מתי כלל, אדבר מעט אולי שקל עלי הנותר וצערי כרגע. ראשונה הנני לאמור לך שבדבריך כי הנך ובחורך משוללי הגלות אתם והצעתך לשוב ארצה הניחו את דעתי מעט ועיני תלויות שיעבור עליך הפרק הזה בשלום ותשובו משפחה שלמה ובריאה להתחדשות בארצנו, לבנות את ארצנו ועמנו הקמים לתחיה. ועד העת ההיא שיתקיים הדבר, לבי פג ואינו נח בקרבו. ושאלתך ע"ד (= על דבר) רוחמה ומעשיה, הלא כבר כתבתי לך כי מתלמדת היא בווילנה, כלומר מתענה היא מרעב ומקור ובעירום ובחוסר כל. אפשר להתמוגג מהמכתבים שהיא כותבת לפעמים רחוקות כי אין לה דמי פוסטא (= דואר, כלומר אין לה די כדי קניית בול למכתב), אבל מה אוכל לעשות לה, עד כמה שביכולתי אני מחזיק בידה. רופא הסימינריון מצוה לה או שתיטיב את כלכלתה או שתשוב הביתה. התנאי הראשון כמובן אין בידה לתקן, לאנפל (= מצד שני), כנקרה שתבחר מחנק נפשה מלשוב לחיים שוממים ומנוולים בלי שום מטרה לתקווה.

וע"ד שלמה, הוא הולך וכלה כעשן וכאד באוויר והדבר הזה פועל עליו לרוע ומי יודע למה יתווסף המצב הנוכחי והמעמעם הזה. אפשר לבכות ולצעוק מרה על הכוכב הזה ההולך וכבה בלא עת. לו היה לי "דרישה", יוכל האח שהיתי חושב לעלותו ארצה. אני לא קיבלתי עוד שום ידיעות ממשיות ע"ד שאלתי בידך עלייתי שמה. מה נאמנו הדברים (שתי האמירות התלמודיות כאן) "בתר עניא אזלא עניותא" (= מאחורי העני הולכת העניות) או "נפל תורא, חדד סכינא" (= נפל השור, השחז הסכין) ומי שמושבו במורד הולך ומתגולל ארצה ואין תומך בידו. אותם שהיו אויבי חיבת ציון והציונות, זכו כבר לעלות אל הארץ, הם ואבותיהם, והכניסו כבר אליהם את מודעאיהם וקרוביהם, ואני, שיש לי קרובים ושועים ומודעים, דופק כבר על הפתחים יותר משנה ואין פותח. או שרע אני מכל או מזלי גרם וכך שיהיה אבל התוצאות הם מעציבות. כתבי עוד פעם לחיה ברכה שתקיים מה שהבטיחו לך ע"ד הדרישה שלי. ואודות שלמה, היושר הוא שאם אך מרגישה את איזה רגשי חנינה ואהבת אדם בכלל, אסור לך לשוב ארצה בלעדו, ובעלייתך שמה תתאמצי שגם הוא יעלה אתך. כשתחפצי באמת בדבר, יכול תוכלי ויעלה בידך כי אין דבר העומד בפני הרצון האמיתי שהוא כח הנפש כח אלוה ממעל. אבל צריך לחפוץ באמת בלא לב ולב. זאת דעתי והשאר בידך הוא. כתבי לי בעניין זה דבר ועודדי את רוחי. הודיעיני נא משלומך ובריאותך וכשיעבור עליך ברצות האל ההמלטה (= הלידה) בשלום, אנא להודיעני.

שלך, א.י. פולק

הערות לטקסט

"כי הנך ובחורך משוללי הגלות אתם והצעתך (= תכניתך) לשוב ארצה הניחו את דעתי מעט". בלהה ובעלה הטרי, המהנדס אנדור בלשה, נמצאים בעת הזאת בהונגריה, מולדתו של בלשה, לרגל הולדתו הצפויה של בנם, התרחקותם של השניים מגבולות ארץ ישראל טורדת את מנוחתו של האב, שמא יעדיפו הם שוב חיים בגולה. ביום 8 בפברואר 1924 יולד שם בנם יחידם, אליעזר, והמשפחה המורחבת אכן תחזור ארצה.

רוחמה, בתו הצעירה יותר של אברהם יהודה, לומדת כאמור בסמינר למורות בווילנה וחווה מצוקה ומחסור קשים בעוד ידו שלו קצרה מלהושיע: "אבל מה אוכל לעשות לה, עד כמה שביכולתי אני מחזיק בידה (= מסייע בידה)".

מידע-נוסף2

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 11

אברהם יהודה לבלהה בתו בא"י, 20 בינואר 1924:…

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 11א

דף שני.

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 11ב

דף שלישי.

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 11ג

תמלול הטקסט 20 בינואר, עשרים יום לשנות מספרם,…
error: Alert: Content selection is disabled!!