ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 28ב

תמלול ותרגום הטקסט הכפול

חלקו של שלמה הכתוב עברית

בלהה ורוחמה היקירות, סלחנה לי אחיות יקירות על שאכזבתי ? אתכן במכתבי הקודם. סבור אני שבטח תרגשנה שדברי נבעו מתוך לב ונפש כואבים ופצועים, סו"ס (= סוף סוף) לא בכדי הם. חושב אני שאם אביע אותם ואגלם בכל נראותם, ואולי אי"ה שאכינכן לכך, יקל לי בהרבה. אבל הלא באמת, מי יודע את אשר יהיה עוד בארץ. אבל היות, אחיות יקירות, שכבר החלטתי, יובן שלא אחזור בי ועכשיו בכלל לא אוכל להתעכב על זה. כעת יקירותי, ישנו ענין קשה מאד. עד עכשיו כידוע לכן דחני המשרד (= "המשרד הארץ-ישראלי") בכלום ! והנה לפני שבוע ימים הגיעתני ידיעה פתאומית שעלי כבר להפליג באניה ב 21/3 ש.ז. (= כלומר, כחמישה שבועות לאחר כתיבת הדברים כאן !). צירנה (= תארנה) לכן את מצבנו, וביחוד מצב אמא, מה לעשות עכשיו ? מובן שעד עכשיו לא יכולנו להיות מוכנים בכלום, גם שאר הבית חוץ מבית סבא לא נשכר עדיין. הזמן קצר מאד, ימים ספורים, ואיך אפשר שתצא עליתנו לפועל. מה נוכל לעשות, הלא מצב כה קשה ששום איש לא יבינהו. גם תמוה לי הענין הבא: לפי דברי נעמי, דורש אותו בעל פרדס ידוע ברחובות טוביה מילר בתור בעל מקצוע ידוע, סרטיפיקט כזה הוא סרטיפיקט שמי וכחו של זה יפה 2 חודשים עד הויזה וג' חודשים למחר הויזה, ושלי יפה רק לארבעה שבועות בערך. מפאת המצב הקשה שנוצר עכשיו אצלינו העזתי לפנות לנעמי לברר את הענין הזה אבל עדיין לא קיבלתי שום תשובה בכלל. ובידכן אין לעזור לי באיזה אופן שהוא, בכ"ז (= בכל זאת) מצפה למכתבכן.

בלהה יקירה, בח' טבת שלחתי לך גלויה והנה בשבת האחרונה חזרה אלי כנראה מפאת שינוי הכתובת. בלהה, אבקשך למסור דברי גם לרוחמה וגם את מכתבי הקודם אם לא מסרת לה. אני דורש בשלום מאיר (= אנדור, בעלה של בלהה) והילד היקר. כתבי תכף.

כ"ח שבט תרצ"א, 15 בפברואר 1931, שלמה

רוחמה יקירה, למה בעצמך אינך כותבת כלום. מה נשמע אצלך ? איפה את נמצאת ? במה את עוסקת כל הזמן ובכלל מצבך. אני מקוה שתעני לי תכף כלל ועל מה שכתבתי אליכן במכתב הקודם. גלויה אחת שלי אליכן מח' טבת חזרה אלי.

רוחמה כתבי הכל, שלמה

מכאן, תרגום מיידיש של דברי האם

ביילה יקירה ! גלויתך וגם מכתבך מי"ט שבט אני קיבלתי. אינך יכולה לתאר לעצמך את השמחה שהיתה לי ממך, זה ממש האיר לי את הבית. הלוואי שנזכה לראות אתכם במו עינינו. אני מבקשת למע"ש, כתבי לי מה צריך לקחת אתנו ומה לא. כתבי לי גם את מה שנחוץ לך. בני היקר חיים (= חיים צימרמן, אביה המאמץ של ביילה בא"י) ידאג לנו לכל צרכינו. הייתי מאושרת לו היו לנו עוד מספר שבועות עד לנסיעה.

אני מברכת כל אחד מכם ילדי היקרים ומקווה לראותכם במהרה, אמכם, שרה.

(ומצידה השני של הגלויה) רמה (= רוחמה) יקירה. גלויתך מלפני שבועיים אני קיבלתי ובקושי הצלחתי לקרוא אותה, אנא כתבי עם דיו. אני כבר שכחתי מה שרציתי לכתוב לך. למע"ש, כתבי לי מה להביא לך, מה נחוץ לך. אנחנו כבר רגע לפני "ההצלה".

כתבי תכף תשובה, אמך האוהבת, שרה.