ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 3ב

תמלול הטקסט

עשרה ימים לחודש שבט תרפ"א

לבתי ואחותי היקרות !

מכתבכן הגיעני זה מכבר ועד היום לא עניתיכן כי מצב חיי החיצוניים והפנימיים לא יחזנו לרכז את מוחי לאיזה עבודה שתהיה על רוגע ונחת, וגם עתה, לא תשובה אערך לכן. אם קול צעקת שבר יישמע לאמור, הצילו בעוד עת ובדברים קצרים אדבר אליכן, והוא: ממצב חיי אין ברצוני וביכולתי לכתב לכן, וגם ללא הועיל, כי התיאשתי מכל ואין אני מקוה ואין לי צורך בשום דבר אם על בני עליהם לבי דוי. כידוע, את רוחמה עזבתי זה שנתיים ביקטרינוסלב ועד היום לא שמעתי ממנה שום ידיעה. ושלמה, הנצר הנחמד הזה, סובל חוסר וכפן במידה היותר גדולה שאין כמוה עד שפעל לרע על מצב בריאותו וגם עתה הוא שוכב חולה במיטה ואין לאל ידי לעזור לו במאום ואוי ואבוי לי ולחיי איך תמקנה עיני בחוריהן בראותי כי פרח כזה הולך וקמל ובלה יען שלא מצא את מקומו ובידי אין לעקרו ולהוציאו מעמק הבכה (צ"ל עמק הבכא) ולשתלו במקומו. ואם לא נחוש לעשות את הדבר בעוד מועד, מי יודע אם לא נתחייב בנפשו. ולכן, בואו לעזרתו במה שתוכלו, והעיקר, תמציאו לי דרישות שאתן מקבלות את ביאתו שמה על אחריותכן, ואם אולי אוכל לחשב מחשבות ע"ד (= על דבר) הנסיעה להחיש פדות להילד הרך הזה, שלא נדמה באחריותנו ואין עוזר ושכך הוחלט צור' האלוק' להאריך הדברים ואין צורך. אך בכל זאת אשנה עוד פעם בדברי אליכן, אחי ואחיותי ידידי מימים עברו, השתדלו נא להשיג עבורו "דרישות" ממי שהיכולת בידו לתתן, אולי תעלה בידו להפטר מהחיים המרים האלה ולהציל כל מה שאפשר להציל. ואת בתי ואחותי, בלהה הקטנה והגדולה, התעוררו ועוררו את מי שיש ביכלתכן לעורר, לקום לעזרתו והמציאו לו הדרישות האלה. (כאן חתימתו הלא ברורה של אברהם יהודה פולק).

בסוף המכתב, בפולנית, רושם אברהם יהודה פרטי כתובתו

פולין, גליציה, דואר נע ברודי, מורה בבית הספר הישראלי, א.י. פוליאק".

חשוב להדגיש כאן את הפרט הקטן והכ"כ מהפכני, שאברהם יהודה רושם בתחילה "עברי" ואולם מותח קו על המילה ורושם "ישראלי" במקומה. אכן, אברהם יהודה פוליאק (פולק) עבר כברת דרך בחייו הרעיוניים.

הערות

"בלהה בתי" היא בלהה (ביילה), בתו הבכורה של אברהם יהודה פולק אשר שלחה לא"י בשנת 1913 והיא אך בת 12 !

"בלהה אחותי" היא בלהה (ביילה) מלמן, אחות אשתו של הכותב, ילידת 1897, עלתה ארצה אף היא ב 1913, התגוררה בתל אביב, לא נשאה, נפטרה ב 1975. הפנייה אליה כ"אחותי" (כמו גם הפניה "אחי" לצורך העניין), מקובלת מאד בתקופה זו כביטוי של אהבה או הערכה ולאו דווקא של קרבת דם.

זהו מכתב ראשון במסכת ההתכתבות הענפה של המשפחה הפותחת מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה ומסתיימת כ 20 שנה לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. המוטיב המרכזי בה, השזור לאורכה ולרוחבה, הוא השאיפה לעלות לארץ ישראל, הסלידה מחיי הגלות, הלבטים והאכזבות. בעוד רוחמה, בתו השנייה של אברהם יהודה, טרם שבה לברסטצ'קה מגלות שנות המלחמה ברוסיה, צרתו הדוחקת יותר היא בנו הצעיר, שלמה. כותב הוא: "הנצר הנחמד הזה .... אין לאל ידי לעזור לו במאום .... בראותי כי פרח כזה הולך וקמל ובלה יען שלא מצא את מקומו ובידי אין לעקרו ולהוציאו מעמק הבכא ולשותלו במקומו .... אחי ואחיותי ידידי מימים עברו, השתדלו נא להשיג עבורו דרישות ממי שהיכולת בידו לתתן, אולי תעלה בידו להפטר מהחיים המרים האלה ולהציל כל מה שאפשר להציל". ההתמודדות הצפויה לאברהם יהודה ומשפחתו תהיה לא רק מול המגבלות והקשיים שמטילים שלטונות המנדט הבריטי על כניסת יהודים לארץ ישראל אלא התלות ברצונם הטוב של קרובים וחברים בארץ להעמיד כתב "דרישה" לטובת העולה המיועד, דהיינו, הצהרה לשלטונות הבריטים בדבר נכונות ואפשרות לתמוך כלכלית במיועד לעליה או לספק לו מקום עבודה כדי שלא יהיה לנטל כלכלי וחברתי בא"י.

מידע-נוסף2

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 3

"עשרה ימים לחודש שבט תרפ"א". התאריך הכללי הוא…

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 3א

בתחתית הדף כותב פולק את כתובתו בפולנית.

ברסטצ'קה אברהם יהודה פולק ומשפחתו 3ב

תמלול הטקסט עשרה ימים לחודש שבט תרפ"א לבתי…
error: Alert: Content selection is disabled!!