ברסטצ'קה המסע הציוני 10ד

בעברית, מתובל ביידיש (תרגומיה במרכאות)

שלום רב לך ולטר ! "הרבה"

שלום עליכם. שתיקתך הרבה באמת נתנה תואנה והרהורים רעים עליך ר"ל (= רחמנא ליצלן). נגד רצוני פחדתי לשלומך. והשנית, ע"ד (= על דבר) מצב בריאותו של סמיט, אגיד לך, שכפסע היה בינו ובין המוות ולולא חסדו של הרופא הגרוזי (זה שאתה היית אצלו לפני עלייתך) כי אזי על כנפי השכינה היתה מנוחתו. בנוסעו לבקור התקרר ונתפתח אצלו שחפת במדרגה ראשונה (וכאן שם המחלה ברוסית). עכשיו הוא כבר שוב בוורשא ומצבו כעת, "עדיין לא במצב שיכול לרקוד באמצע הכיכר".

הנה לך "נומער" (= אנקדותה) מס' 1. עכשיו בדבר מצבו של שלמה נ"י (= נרו יאיר), "כי מה אומר לך, המצב ממש", אגיל ואשמח, הוא אינו רוצה לנסוע, ואל הקבוץ בכבודו ובעצמו אינו רוצה לצאת. באמת אומר לך, כי "העולם הוא עגול" ואני מקוה עוד למוצא אחרון. כפי שידוע, נתקבלו 1500 סרטיפיקטים ומספר החברים בקבוצים לא מספיק בשביל סכום כזה של סרטיפיקטים ובכן הולך הקול שיכריחו לאשר לעליה את החברים הנמצאים בהסתדרויות. ובכן יש תקוה שגם שלמה יקבל סרטיפיקט, אם רק יחפץ.

ראה פלא, שכחתי לספר לך דבר מעניין שבטח ימציא לך עונג רב. אותו הדוקטור הגרוזי שאתה הייתה אצלו קודם עליתך, הוא בעצמו שבק חיים לכל חי אחרי הצילו ממוות את פאוויל, זהו תשלומים (= הכוונה ככל הנראה לנקמה). עכשיו בעניין ההסתדרות: ההכשרה התקדמה בעונה זו, הגיע אל על, יצאו עד 30 חברים/ות והרוב לקלוסובה.

ושמע והשתומם: יצא גם להכשרה, אבל נחש נא מי ? "כפי שאני רואה, אתה סקרן, כי לא כל יום שומעים דברים כאלה, אז שמע בסבלנות, כי מספיק מתחתי אותך, אז כך", עכשיו אומר לך, יצאו להכשרה "כל העסקנים של ההסתדרות", מאיר יאנקל כהן, נו מה תאמר ? "זכינו להיות בימים טובים". יצא גם קליבנר יוסף, "גם הוא מהנחשבים, אין מילים בפי". ובכן, אני חושב שרצוי יהיה לספר לך את כולם: יצאו רחל סמיט, רחל סירקיס, חייקה גיטליס, מ. מזוריק, קורין (מהשומר), נפתלי לרר, יעקב פולאק, גולצי לרנר מ"שחר", פ. פלדמן מ"פרייהייט", וכו' ועוד ידם נטויה.

הנה סיפרתי לך הכל.

הערות לטקסט

הכותב, אף כי אינו חותם את שמו בסוף המכתב (קרוב לוודאי ששמו הופיע על מעטפת המכתב, שלא נשתמרה) זוהה בנקל באמצעות השוואת כתבי יד והוא חברו של אריה ולטר, יהודה מזוריק. כשנה לאחר שכתב את הדברים הללו, עלה גם מזוריק ארצה, כאן הוא קבע את ביתו בקרית טבעון ושינה את שם משפחתו למזורי.

אודות "הבחור המצוין סמיט" המוזכר גם בשמו הפרטי "פאוויל",זהו פייבל (שרגא) סמיט (גם סמט) אשר "כפסע היה בינו ובין המוות". ראו גם מכתבי אחותו רחל בתעוד כאן המאירים באור נוסף את המשפחה המיוחדת הזו.

"שלמה" הוא שלמה פולק, ממנהיגיה הבולטים של תנועת "החלוץ הצעיר" בעיירה, חברו הקרוב של ולטר ואחיה של רוחמה אשתו לעתיד, ודווקא הוא, מסתבר, מסרב לצאת להכשרה. פולק נספה בסופו של דבר בשואה.

על היציאה "ההמונית" של בני ובנות ברסטצ'קה להכשרה בקלוסוב בראשית שנת 1929 (זמן קצר לאחר שוולטר עצמו עלה ארצה) כותב מזוריק באירוניה עוקצנית: "יצאו להכשרה כל העסקנים .... והנחשבים ....". עפ"י דיווחו, היו אז בידי "החלוץ", באופן בלתי צפוי, 1500 ! "סרטיפיקטים" ועל כן גם עסקנים מהשורה ולא רק חלוצים עלו על "רכבת" העלייה ארצה. בין החלוצים ה"ראויים" שיצאו להכשרה מונה מזוריק: רחל סמיט (אחותו של פייבל סמיט כאמור, נספתה בשואה), רחל סירקיס (לימים, רעייתו של יוסף קליבנר המוזכר לעיל, בארץ בקבוץ יגור), חייקה גיטליס (חברת "השומר הצעיר", בארץ בקבוץ שריד), מ. מזוריק (מנדל מזוריק, בארץ בקרית טבעון), קורין (מרדכי קורין חבר השוה"צ, בארץ בקבוץ משמר העמק), נפתלי לרר (חבר השוה"צ, מורה לעברית בעיירה, נספה בשואה), יעקב פולאק (בארץ בחיפה), גולצי לרנר מקבוצת "שחר" (זהבה/גולצי לרנר מקבוצת "השחר" ב"חלוץ הצעיר", בארץ ברוור לאחר נישואיה), פ. פלדמן (מתנועת הנוער "פרייהייט", לא זוהה).