ברסטצ'קה מכתבי רחל סמיט לא"י 6ב

תמלול המכתב

ברסטצ'קו, 23 בינואר 1933, לרחל שלי שלום רב !

אתמול קבלתי את מכתבך,קראתיו ושמחתי מאד, סוף כל סוף הולך הכל ומסתדר וזה טוב. כפי שתראי, כותבת אני אליך את המכתב מהבית. אני כבר השבוע הרביעי בבית, קראו לי ע"י טלגרמה. אמא חולה, שוכבת כבר זמן די ארוך וכיום המצב בלתי ברור, חולה. יותר אין בכוחי לכתוב על זה, תביני כמה פשוט מן האיום יש בכל זה. מה שנוגע לי עצמי אז נתהווה בי במשך הזמן, בעקב הסביבה בה נמצאתי בהיותי בלבוב ובעקב סבות שונות, שינוי שאת תשמחי עליו: שבתי אל התנועה. השבוע קבלתי מכתב מלבוב איפה שמציעים לי להתקשר עם קבוץ הנמצא בקרקוב. הסכמתי ובהזדמנות הראשונה, כשרק תהיה לי האפשרות לעזוב את הבית, אני יוצאת לקרקוב. יש לי הרגשה שעכשיו, אחרי כל הגלגולים שלי, אחרי כל ההצלחות והמפלות, אחרי שאני כבר מכירה את החוש (= ההרגשה) כמו שאני מכירה את עשר אצבעותי, גדלתי לחיות בקבוץ ורק עכשיו אהיה בקבוץ זה שאני צריכה להיות. לעת עתה אני בבית, הקושי גדול, אני נושאת את הכל באמת בגבורה אבל יש והקושי כבר עובר כל גבול ואז אני מרגישה שרגלי נכפפות תחת כובד המשא ואני עומדת ליפול. אבל מאיזה מקורות בלתי ידועים לי בא בכל פעם איזה שטף של כח העוזר לי להתגבר ולא להכנע.

יותר לא אכתוב הפעם, זה עלה לי בקושי. כתבי פרטים על חייך, את לומדת מקצוע ? מדוע לא כתבת איזה ? אני שמחה על זה. במכתב שקבלתי מלבוב כותבים לי החברה שיכול להיות שבקרקוב אוכל גם ללמוד מקצוע מעניין, איזה מקצוע היית מיעצת לי ללמוד, הלא את כבר מכירה פחות או יותר את החיים בארץ.

ד"ש לך ממרים, גם דרכיה יגעים מאד. הינדה קבלה סרטיפיקט ובטח תעלה בקרוב. השבוע עלה ליטבק, בקרוב יעלו עוד חברה. אני אגמור, ד"ש לשרה, ליוסקה ולשאר המכירים אותי. מה עם חייקה, האם את נפגשת אתה לפעמים ? כתבי לי הרבה ועל כל הנעשה שם אצלכם.

שלום, רחל

הערות

השינויים התזזיתיים שעוברים חיי הכותבת, מחזירים אותה בעת הזאת למחוזותיה המקוריים, וכותבת היא לחברתה כך: "בעקב הסביבה בה נמצאתי בהיותי בלבוב ובעקב סבות שונות .... שבתי אל התנועה. השבוע קבלתי מכתב מלבוב איפה שמציעים לי להתקשר עם קבוץ הנמצא בקרקוב. הסכמתי ובהזדמנות הראשונה, כשרק תהיה לי האפשרות לעזוב את הבית, אני יוצאת לקרקוב". התנועה אליה חוזרת הכותבת בלב חפץ היא כמובן תנועת "החלוץ" והמשרה שמציעים לה קרוב לוודאי היא משרת הוראה לחלוצים בקבוץ ההכשרה. המסלול החדש שבחרה ללכת בו, לא הביאה בסופו של דבר גם לעלייה לא"י ורחל סמיט פגשה את גורלה המר בשואה.

הנמענת רחל סירקיס נישאה כאמור לחברה, בן ברסטצ'קה אף הוא, יוסף קליבנר, והשניים הקימו את ביתם ומשפחתם בקבוץ יגור. בקיץ 1939 עוד הספיקה רחל לנסוע לביקור בעיירת הולדתה בפולין כשהיא לוקחת עמה את בנה הבכור, בן 4 באותה עת. מן הסתם, באותו ביקור, נפגשה רחל גם עם חברת הנפש שלה, כותבת המכתבים הללו, רחל סמיט. במהלך שהותם בפולין נסעו רחל ובנה ללבוב כדי לפגוש את אחיה בער (בוריס) ומשפחתו שהתגוררו שם. בוריס שנבאום היה אחיה למחצה של רחל, בנה של אמם נחמה מנישואים קודמים. רצה הגורל ובעצם אותם ימים פרצה מלחמת העולם ורק תושייתו של אחיה עמדה להם לרחל ובנה, הוא הבריחם מהעיר מזרחה לנמל קונסטנצה שלחוף הים השחור והם נצלו בעור שיניהם כשעלה בידם להפליג בחזרה לא"י. בוריס עצמו חזר ללבוב, אל משפחתו ואל הגורל המר שציפה ליהודי העיר. הוא ורוזה אשתו נספו בשואה אבל, שוב, באקט דרמטי של גבורה ותושיה, עלה בידיו להבריח מהעיר את שני ילדיהם, לובה וגרגורי, וגם חייהם של אלה נצלו !

מידע-נוסף2

ברסטצ'קה מכתבי רחל סמיט לא"י 6

מכתב אחרון שוב מהעיירה: "ברסטצ'קו, 23 בינואר 1933".

ברסטצ'קה מכתבי רחל סמיט לא"י 6א

דף שני.

ברסטצ'קה מכתבי רחל סמיט לא"י 6ב

תמלול המכתב ברסטצ'קו, 23 בינואר 1933, לרחל שלי…
error: Alert: Content selection is disabled!!