ברסטצ'קה משפחת לרר 29ב
תמלול הטקסט
הנני מבלה מעט בקריאה ומעט בהרהורים ע"ד (= על דבר) תקוות (כאן הגיגים לא ברורים) ושאחריהן אני שוקע בים של צרות וחרחורי ריב מצד "אחותי" העדינה (= אשתי ....).
מהעבודה הציבורית התבטלתי, כמובן, במעט בזמן האחרון. בסוף הקיץ, עוד בעבדי בכפר, קבלתי חפש לימים אחדים ונסעתי לורשה בתור ציר לועידה הראשונה של מפלגת צ.ס. ו"פועלי ציון" המאוחדת. שמעתי את דבריהם של טבנקין וקפלנסקי מאחה"ע (= יצחק טבנקין ושלמה קפלנסקי ממנהיגי "אחדות העבודה" בארץ ישראל), את מזכיר הברית העולמית של פוע"צ וצ.ס., לוקר (= ברל לוקר, מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון ימין והציונים הסוציאליסטים), ובמידה ידועה, הייתי בין מכריעי גורל הסוציאליות הציונית בגבולות פולניה.
חליה ! הנני מבקשך לשלוח לי את תמונתך האחרונה, שהיה בדעתך לשלחה במכתבך הקודם. ולכשירחיב (?), ז.א. (= זאת אומרת) כשאבריא והכל על מקומו יבוא בשלום, אשיב לך בתמונתי. תודה לך בעד דרישתך לשלום לאה'קה, היא בריאה וסובלת יחד אתי היחידה. שרק'ה זפרן נסעה עוד באמצע הקיץ עם משפחתה לקנדה, יתר המכרים פה בריאים. תודה לאלקנה ינטס בעד דרישתו, שלום לו וליתר המכרים.
שלום רב לך נחמה יקירתי ! (= נחמה לרר, חסקלברג בא"י) את שואלת מה שלומי – יהיה גורלם של מדאיבי המין האנושי מכל המינים כשלומי וגורלי.
שלום, לייב
(ותוספת בחזית הגלויה) מצב הרוח הציוני פה – בין המון הציונים מכל המחנות, הדברים יגעים ומצב הרוח מדוכדך ורק עמוקי ההכרה, לא אבד חושם הבריא על הפרספקטיבה והדינמיקה של הציונות.
דרשי בשלום אהרן שלך (= אהרן לרר, אף הוא בא"י) בשמי, שלום וברכה, לייב
הערות לטקסט
זאב אריה (לייב) לרר ואשתו לאה (בלומה), קרובי משפחה בלודמיר, מקור תמיכה לחליה בזמן לימודיה בבית הספר "אורט" שם בשנים 1921-22. כפי שניתן ללמוד מהטקסט, לרר היה פעיל ציוני ומעורב בתהליכים הפוליטיים המרכזיים של זמנו ואולם הוא ואשתו לא עלו ארצה ונספו בשואה.
מעט אור בסבך שמות האישים והארגונים הנזכרים במכתבו של לרר, מתוך ספרו של עזרא מנדלסון "התנועה הציונית בפולין – שנות ההתהוות, 1915-1926", בהוצאת הספריה הציונית, ירושלים 1986:
"הוועידה הראשונה של מפלגת צ.ס. ופועלי ציון המאוחדת". הוועידה בה השתתף לרר, התקיימה בוורשה בסוף קיץ 1926. לאחר חבלי לידה קשים וממושכים יצא האיחוד המדובר לדרך. על קצה המזלג אודות הדרך שעשו שני ה"מחותנים" לאיחוד עד הלום, מתוך ספרו של מנדלסון:
על ה"מחותן" האחד, "פועלי ציון ימין" כותב הוא (בעמ' 36): בשנות התשעים של המאה ה י"ט ובראשית המאה הכ' נוסדו עוד תנועות פוליטיות מודרניות בקרב ביהודים .... הידועה שבהן היתה "פועלי ציון" שצידדה הן במהפכה ברוסיה והן ביציאת היהודים ממזרח אירופה בבוא העת ובריכוזם בארץ ישראל. (ובעמ' 146): בינתיים התארגן המיעוט הימני במפלגה ובראשית 1921 התכנסו הסיעות הימניות בקרקוב כדי לייסד מפלגה חדשה. בשנת 1921 היו אפוא שתי מפלגות "פועלי ציון" בפולין, אחת שקראה לעצמה "המפלגה היהודית הסוציאל-דמוקרטית העצמאית – פועלי ציון" ולימים כונתה "פועלי ציון ימין", ואחת ששמרה על השם הישן, "מפלגת הפועלים היהודית הסוציאל-דמוקרטית – פועלי ציון" .... הזדהתה בגלוי עם התנועה הקומוניסטית , כונתה לימים "פועלי ציון שמאל".
על ה"מחותן" השני, "הציונים הסוציאליסטים" ("צ.ס.") כותב מנדלסון (בעמ' 42): בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ייצגו את השמאל הציוני גם קבוצות שכינו את עצמן בשם "צעירי ציון". חברי הקבוצות האלו, שהוקמו בימי המהפכה הראשונה ברוסיה (1905), ראו את עצמם בעיקר כאקטיביסטים, שתפקידם להפיח רוח חדשה בתנועה הציונית, ובראש ובראשונה, לתתתנופה לעלייה הדועכת .... הדגם של השמאל הציוני נוסח "צעירי ציון" היה שונה מזה של "פועלי ציון", שכן חברי "צעירי ציון" לא היו סוציאליסטים ולא צידדו בפוליטיקה מעמדית. בעיניהם היה המאבק הלאומי של כלל ישראל עדיף מן המאבק החברתי-לאומי של מקצת העם. עם זאת חשו קרבה ברורה לשמאל ודבר זה השתקף באידיאליזם שלהם מלא רוח-הנעורים, בדגש ששמו על הפרודוקטיביזציה של העם היהודי ובסלידתם מן הנכבדים והנדבנים היהודים שהשתלטו, לטענתם, על התנועה הציונית .... מאז שנת 1917 התקרבו יסודות מסויימים של "צעירי ציון" אל הסוציאליזם, תחילה ברוסיה ואחר כך בפולין. (ובעמ' 158): "לאחר שדחה את האיחוד עם "הפועל הצעיר" ואת החברות בהסתדרות הציונית, הזדהה הפלג השמאלי של "צעירי ציון" עם "אחדות העבודה" בארץ ישראל והתקרב אל "פועלי ציון ימין" בפולין. בראשית 1921 נטל את השם "המפלגה הציונית הסוציאליסטית צעירי ציון" ובקיצור צ"ס (גם צ.ס.), ראשי התיבות של "ציוניסטן סוציאליסטן".
רגע מעמד האיחוד של שני הפלגים הללו מתואר כאמור במכתבו של לייב לרר לעיל ותמציתו בדבריו של עזרא מנדלסון בספרו, בעמ' 290-291: האיחוד בין "פועלי ציון ימין" ובין "הציונים הסוציאליסטים" תחת דגל הארצישראליות הפעילה והסוציאל-דמוקרטיה האנטי-קומוניסטית היה הצעד הראשון בדרך לאיחוד כל הכוחות של תנועת העבודה הציונית בפולין. הראיה של לרר את הדברים ("הפרספקטיבה והדינמיקה של הציונות" כדבריו) עם זאת, היתה פסימית בעיקרה.
בקיץ 1926, בוורשה, באותה ועידה ראשונה שלאחר איחוד שתי המפלגות, לקחו חלק, כפי שמציין לרר, גם "טבנקין וקפלינסקי". יצחק טבנקין (1887-1971), עלה לארץ ישראל ב 1911, ממנהיגי תנועת העבודה ומראשי מפלגת "אחדות העבודה", חבר קיבוץ עין חרוד מראשיתו. שלמה קפלנסקי (1884-1950), מראשי מפלגת "פועלי ציון" בלונדון, לאחר עלותו ארצה ב 1912 נמנה על חברי הקבוצה הראשונה שהתיישבה במרחביה, מ 1931 ועד מותו מנהל ה"טכניון" בחיפה. ברל לוקר (1887-1972), מראשי "הברית העולמית" של פועלי ציון ואיש הפלג הימני, עלה ארצה ב 1936 ואולם כשנה לאחר מכן נקרא ע"י חיים ויצמן ללונדון לשמש כעוזרו הראשי ושם פעל עד קום המדינה.
