ברסטצ'קה משפחת לרר 57ב
תרגום מיידיש
ברסטצ'קה, ה 16 בפברואר (עפ"י חותמת הדואר בחזית הגלויה, השנה היא 1940)
יקירי, קיבלנו את שתי הגלויות שלכם ולא מובנת לי הסיבה מדוע לא קיבלתם את מכתבינו, ואני כתבתי כבר פעמיים. אנו כולנו בריאים, כל בני המשפחה, כולנו בסדר. אנו חיים בתחושת חופש תחת השלטון הסובייטי. היהודים כמו שאר האזרחים במדינה, יש להם אותן זכויות לעבודה כמו לכולם. אתם לא צריכים לדאוג אודותינו. נפתלי עובד בבית הספר ואני מקווה שגם אליעזר יוכל להסתדר כמורה בבית הספר בברסטצ'קה כבר בזמן הקרוב.
כתבו לנו תכופות יותר. מה שלום הילדים ? שגם חמצ'וק יכתוב כמה מילים. מה נשמע אצל מיכאל ? היכן הוא עובד ? כולם מברכים אתכם, אבא ואמא מבקשים שתכתבו יותר.
ברכות לבביות ממני ומגור אריה, שלכם, ישראל
הערות
כחמישה חודשים לאחר הסיפוח=הכיבוש הרוסי את מזרחה של פולין, נימה אופטימית של הכותב: "אנו חיים בתחושת חופש תחת השלטון הסובייטי, היהודים כמו שאר האזרחים במדינה". אכן אפשר להבין את תחושת השחרור מהאנטישמיות הבוטה והאפליה הדורסנית תחת שלטון פולין.
נפתלי לרר מורה בעיירה הושץ' הסמוכה לעיר רובנה, אפשר שהאח הצעיר אליעזר יקבל משרת הוראה בברסטצ'קה. דרישת שלום גם מגור אריה, האח הבוגר יותר.
מיכאל הוא מיכאל ברגר, אחיו הצעיר של חיים, עלה ארצה ב 1934.
