ג'דה ב מכתבי המורה זלמן ילין 1ב

אודות יצחק יעקב ילין ובני משפחתו מתוך "דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו"

יצחק יעקב ילין (אבי משולם זלמן "גיבור" סיפורנו) נולד בירושלים בשנת תרמ"ה (1885) לאביו הרב צבי הירש ולאמו מיכלה אשר עלו ארצה מגרודנה (כיום בלארוס). למד בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים" ובבית אביו, שהיה ידען גדול בדקדוק, השתלם מילדותו בלימוד זה בשקידה עצמית. בין הספרים הרבים בספרייתו של אביו (מקצתם גם למסחר בהזדמנות) מצא גם ספרים ("אסורים") מהספרות החדשה והרבה לקרוא בהם. בדרך זו, וגם בהשפעת אמו, התפתח בו מילדותו כשרון סגנוני וספרותי והתחיל כותב דברי ספרות שונים בפרוזה ובחרוזים.

נשא לאשה את לאה מרים בת הרב משולם זלמן שפירא. בשנת תרס"ז (1907) התחיל מפרסם מאמרים ב"חבצלת" ובניסן תר"ע (אפריל 1910) יסד וערך את השבועון "מוריה". בתרע"א החל מוציאו פעמיים בשבוע, בתרע"ג ארבע פעמים ובסוף אותה שנה עשהו לעיתון יומי. בתרע"ד הוסיף עליו מהדורה שבועית מוגדלת בשביל הקוראים בחו"ל. בטבת תרע"ה (דצמבר 1914) נסגר בפקודת השלטון הטורקי משהלשין מישהו כי האחראי, בעל הרישיון, מר יעקב מרגובסקי, נמצא מחוץ לגבולות הממלכה. מאז הוציא בשנת תרע"ו ובתחילת תרע"ז 14 חוברות לעניני השעה, שלפי החוק לא היו זקוקות לרישיון: שמונה בשם "לפי שעה", חמש בשם "מענינא דיומא" ואחת בשם "תרע"ו". בעקבות תלאות מלחמת העולם, נתגלגל מירושלים לפתח תקוה שהיתה שהיתה מרכז ישובי גדול למגורשי יפו ותל אביב ולמהגרים רבים מירושלים. בפתח תקוה הוציא עתון יומי בהקטוגראף (סטנסיל) בו מסר בתרגום עברי הודעות מהמתרחש בשדות הקרב שהשיג מהקונסול הגרמני ליפו אשר ישב בוילהלמה. "עתון" זה, שהדפיסו בעצם ידיו ב 100-120 העתקות, היה המקור היחידי לחדשות בשביל הקהל הרב שהתרכז אז בפתח תקוה והפצתו ומכירתו נעשו בידי מוניש אייזנמן, אף הוא מגולי ירושלים. משנכנסו האנגלים לפתח תקוה, הפסיק את הוצאת עלון החדשות וחזר ירושלימה.

מאדר תרפ"ד (פברואר 1924) ועד סוף תרפ"ה הוציא ביחד עם ר' ישראל (ברדקי) בר זכאי את השבועון "הד העם" בירושלים. בראשית תרפ"ז נכנס כחבר למערכת "דאר היום" וכתב בו דרך קבע את הפרק "מיום עד יום" (2-3 מאמרי תגובה והערכה על ענינים אקטואליים) ולעיתים קרובות גם מאמרים במדורים אחרים בחתימת י. או יי"ן. עבודתו זו נפסקה באמצע תרפ"ט (מרץ 1929) כשהעתון הוחכר למפלגה הרויזיוניסטית וז'בוטינסקי הרכיב לו מערכת חדשה. מאז התמסר ילין לעבודות ספרותיות אחרות, הוציא ספר לימוד לדקדוק, חלקו הראשון לניקוד וחלקו השני לתורת הפעלים. ערך וכתב את הספרים "שפה ודקדוק בתלמוד", "אבותינו" (מחיי הדור הקודם בירושלים), "רבי שמואל סלנט" (סיפורים וזכרונות מחייו), סיפורים על רקע הישוב הישן בירושלים וזכרונות מתקופת מלחמת העולם הראשונה.

יצחק יעקב ילין נפטר ב 1964 וצאצאיו הם: הבכור, משולם זלמן (מורה), שלום שכנא (רב בארה"ב), חיים (כימאי באנגליה), אריה (בעל ביח"ר לרהיטים באנגליה), צבי (סטודנט באוניברסיטה העברית), מיכה (מלטש יהלומים), עמנואל (מתלמידי ביהמ"ד למורים מזרחי), רבקה אשת אברהם רוז, עדינה אשת גדליה הייבלום, שרה ואורה.

הערה

המאורעות הקשורים להשתלטות המפלגה הרויזיוניסטית על העיתון "דאר היום" במרץ 1929 המוזכרים כאן, באים לידי ביטוי מוחשי מאד גם במכתביו של זלמן ילין למשפחתו שנכתבו בעצם אותם ימים.

תודות

עמנואל, צעיר בניו של יצחק יעקב ילין, לימים מדען בכיר במרכז למחקר גרעיני "שורק", הוא אשר העמיד לרשותי את מכתבי אחיו זלמן ותודתי העמוקה לו ולמשפחתו. ד"ר עמנואל ילין נפטר באוגוסט 2019 בעירו רחובות.