הבריחה מפולין דוד מלר 6א

על הקיבוצים

הקיבוצים שקמו באופן ספונטני כפטריות לאחר הגשם ברחבי פולין כדי לקלוט פליטים וניצולים, היוו מענה לליאוש, חוסר תוחלת ומחסור לאלפי צעירים תועים, הם נתנו להם בית, שיקמו את בריאותם, העמיקו את תודעתם הציונית, הכשירו אותם לעבודה ונטעו בליבם תקוה. אלה שיסדו אותם היו בדרך כלל חניכי תנועות הנוער שלפני השואה, אבל לא רק. גם הם חיפשו לעצמם קודם כל קורת גג ולגשש באמצעות סביבתם הקרובה אחר מידע על ניצולים, בני עיירותיהם וקרובי משפחה.

מכמה עשרות בודדות של קיבוצים כאלה שקמו בקיץ 1945, התרחב המפעל לכלול למעלה ממאתים ! קבוצים ובתי לדים כשנה לאחר מכן. יצוג נכבד היה לקבוצי "איחוד הנוער הציוני", "גורדוניה", השומר הצעיר", "דרור" המזרחי" וכו'. כפועל יוצא של המציאות הזו, התקיימו גם מאבקים אידיאולוגים, "ציד נפשות" ו"פולטיזציה" בהתארגנויות הללו שהעיבו לעיתים על שליחותן האנושית. מעמדם החוקי של הקבוצים, כפי שנתקבל ונקבע ע"י השלטונות הפולנים, הוגדר בתור "מרכזי פרודוקטיביזציה (= הכשרה ליצרנות) של הנוער היהודי".

ואולם, בנוסף לפעילותם החינוכית והחברתית, מילאו הקיבוצים גם תפקיד ראשון במעלה כמקומות קליטה והכנה לבריחה. כותב על כך יוחנן כהן בספרו "עוברים כל גבול", בעמ' 201: הקבוצים הוקמו בתחילה בעיקר בערים הגדולות במרכזה של פולין (ביטום, לודז', לובלין ורוצלב ועוד) ואולם, מתחילת 1946 ואילך, התרחבה מפת פריסתם, במיוחד לקרבת הגבולות, הדרומי והמערבי, של פולין. היה בכך משום רמז לבאות. כאשר התקרב מועד יציאתו של הקבוץ (לפי תור שנקבע בהנהגת תנועתו ותוך תאום עם מרכז "הבריחה"), הודרכו חבריו והוכנו היטב לקראת המצפה להם בדרך. הכנה זו הוכיחה את יעילותה במבחן המעשה. גם הליכוד החברתי וסמכותם האישית של מדריכי הקבוצים הבטיחו בדרך כלל מעבר ללא תקלות מיותרות.

מידע-נוסף2

הבריחה מפולין דוד מלר 6

בקבוץ של "אחוד הנוער הציוני" בדרומה של פולין.…

הבריחה מפולין דוד מלר 6א

על הקיבוצים הקיבוצים שקמו באופן ספונטני כפטריות לאחר…