ההתישבות החלוצית בוואדי רושמיה שבכרמל 10א

רשימת חברי הקבוצה

הערה על מסגרת הזמן: התאריך המוקדם ביותר שנרשם כאן הוא "תשרי תרפ"ב" הוא אוקטובר 1921. החלק הארי של ההוצאה לחודש זה הוא של קבוצת "כרמל" ב' (611.5 גר"מ) וחלק קטן יחסית (57.5 גר"מ) הוא של קבוצת "כרמל" ג'. זה עולה בקנה אחד עם הידע שלנו שבמהלך חודש זה עלו חברי קבוצת "כרמל" ג' על הקרקע כשהם למעשה מזרימים חיים חדשים להתיישבות לאחר שקודמיהם, חברי קבוצת "כרמל" ב', איבדו שליטה בה. שנית, זה מצביע על העובדה, שלפחות בשלב ראשוני זה, קיימת הפרדה מנהלית בין שתי הקבוצות. בחודש נובמבר, עפ"י חשבון זה, רישום ההוצאות כבר משותף לשתי הקבוצות.

"ריגורודסקי" המוזכר כאן הוא נח ריגורודסקי, חבר "כרמל" ב' אשר ניהל את ספרי החשבונות של הקבוצה עד למועד הזה וככל הידוע עזב את רושמיה לאחר עליית חברי "כרמל" ג' על הקרקע באוקטובר 1921 כאמור. עוד מוזכרים כאן חברי "כרמל" ב': א. ויניק (= אסתר ויניק), נשארה בישוב, זקהיים (= אליעזר זקהיים), נשאר בישוב, יבנאלי (= הניה יבנאלי וילדתה), נשארו בישוב.

הוצאות עבור שרותים רפואיים תפסו תמיד חלק מרכזי בחשבונות הקבוצה, וביניהם: עבור ד"ר יפה (= ד"ר הלל יפה, הרופא/החלוץ הנודע), ד"ר אורבך (= ד"ר אליהו אורבך) ובית המרקחת "ויטל". לאלה נוספו בד"כ גם תשלומים גבוהים לעגלון ועגלתו לצורך הסעת הרופאים מחיפה ובחזרה לפי הצורך.

חברי קבוצת כרמל ג' (עפ"י הסדר בו הם מופיעים במסמך ההקמה):

יוסף ניישולר, יליד 1899, עלה ארצה ב 1913, נפטר ב 1964. אשתו, נעמי בת אברהם וצפורה ינובסקי, מראשוני פתח תקוה, נולדה במושבה ב 1899, נפטרה ב 1965. יוסף ונעמי הגיעו לרושמיה אחרי מספר שנים בבאר טוביה, שם גם נולד, בספטמבר 1919, בנם הבכור אורי. לאחר התפרקות הקבוצה, הצטרפו נעמי ויוסף למושב כפר יחזקאל שקם כשנה קודם לכן. בשלב מאוחר יותר הם התגרשו, נעמי שנתה את שם משפחתה לגלבוע ונשארה בכפר יחזקאל ואילו יוסף נישא בשנית והקים את ביתו ומשפחתו החדשה בבית אלפא.

דוד בן צבי (גרזון), יליד 1897, עלה ארצה ב 1913, נפטר ב 1979, אשתו שמחה זינו ("זינה") בן צבי, נולדה ביפו ב 1900, נפטרה 1993. אחיו הצעיר, חיים, נמנה על מקימי כפר ויתקין.

חנה פכטהולד, ילידת 1900, עלתה ארצה ב 1920. חודשים ספורים לאחר העליה על הקרקע, חנה עוזבת את רושמיה, היא ובעלה, אפרים טרטקובר, יהיו בין מקימי קבוץ בית אלפא בנובמבר 1922. ב 1940, בעקבות הפילוג הרעיוני בקבוץ, עברו חנה ומשפחתה לקבוץ רמת יוחנן, את שם משפחתם עברתו לארנון, חנה נפטרה ב 1980.

דוד צירקין (לא סירקין ככתוב) ולימים צפריר, יליד 1892, עלה ארצה ב 1911, נמנה על מתנדבי "הגדוד העברי" במלחמת העולם הראשונה ובין מייסדי "הסתדרות העובדים הכללית" ב 1920. צירקין עזב את רושמיה חדשים ספורים לאחר העליה על הקרקע, נמנה על ראשוני קבוץ עין חרוד שקם בעצם אותם ימים ! בוטנאי, נפטר ב 1974.

לוי חיגרכט, קומוניסט אדוק, ממנהיגי הקבוצה, יליד 1895, עלה ארצה ב 1913/14, לאחר פרוק הקבוצה עזב את הארץ לדרום אמריקה ומשם לברית המועצות. חמישים שנה לאחר מכן ! ב 1973, חזר ארצה, נפטר ב 1982. תופעת העזיבה ההמונית את הארץ בקרב חלוצי העליה השניה המאוכזבים, הן מהבחינה החומרית והן מהבחינה האידיאולגית, היא מהידועות.

נחום קנבסקי (גם קניבסקי), יליד 1892, עלה ארצה ב 1913, בשנים מאוחרות יותר בתל אביב, נפטר ב 1969.

זלמן יצחק לנדרס, יליד 1893, עלה ארצה ב 1913, בוגר גמנסיה הרצליה, אף הוא בין מתנדבי "הגדוד העברי", נמנה על קבוצת המורים שריכז י.ח. ברנר במחנות סוללי הכבישים של "גדוד העבודה", נפטר ב 1941. החלק הארי של החומר התעודי כאן נשתמר בידי משפחתו.

מנשה יתום, יליד 1895, עלה ארצה ב 1914, בין היתר בקבוץ יפעת, נפטר ב 1967.

כמו כן, עפ"י רשימה מאוחרת יותר, גם מנחם (אברהם) חקלאי (צחובוי), יליד 1898, עלה ארצה ב 1919. כמו חברו הקרוב זלמן יצחק לנדרס, באמצע שנות השלושים יהיה חקלאי בין מקימי "קרית עבודה", כיום בתחום העיר חולון, נפטר ב 1962.

אברהם אהרנסון, קרוב משפחתו של זלמן יצחק לנדרס (אביו, מאיר אהרנסון, הוא בן דוד אמו של לנדרס), עלה ארצה מקובנה, ליטא, באפריל 1922 והצטרף לקבוצה בעקבות זלמן יצחק. עזב את ההתיישבות ואת הארץ כחצי שנה לאחר מכן לטובת לימודים באוניברסיטה בברלין. לאחר חזרתו ארצה פתח חנות ספרים ברחוב בן יהודה בירושלים, נפטר ב 1988.

חברי קבוצת כרמל ב':

"ריגורודסקי" הוא נח ריגורודסקי, יליד טרנסילבניה, 1899, עלה ארצה ב 1919, עזב את ההתיישבות בשלהי 1921 לאחר עליית חברי קבוצת "כרמל" ג' על הקרקע. היה עובד בכיר ברכבת פלסטינה-א"י כשנורה ונהרג בידי ערבים בחיפה בתקופת ה"מאורעות", ביום 20 בספטמבר 1938.

"א. פרידמן", הוא אהרן פרידמן, אשר שמו מופיע לצד אלה של לנדרס ויתום מכרמל "ג", חברי "ועד פועלי הכרמל", נולד ב 1890, עלה ארצה ב 1913, מאוחר יותר בעין חרוד.

יעקב ומרים ויניק, הוא יליד 1887, עלה ארצה ב 1910, פעל בשרות ארגון "השומר" ובתקופת מלחמת העולם התנדב ל"גדוד העברי". נמנה על קבוצת "אחוה" אשר חבריה עלו על הקרקע בוואדי רושמיה בסוף שנת 1920, נפטר ב 1965, ומרים לבית טובולסקי, ילידת 1888, עלתה ארצה ב 1914, נפטרה ב 1969. לאחר ירידת הקבוצה מהקרקע בכרמל, ולאחר שהות קצרה ביפו (ראו להלן), הצטרפו יעקב ומרים לחבריהם מקימי המושב תל עדשים.

יהודה שרת הצעיר, במכתב מפורט מיום 20 בפברואר 1923 לאחיו משה השוהה בלונדון לצורך לימודים, מדווח על הנעשה בארץ ובין היתר, במילים ספורות וחדות כתער, הוא מתאר את מר גורלם של יעקב וחבריו החלוצים: "ויניק (אחיו של לוי ויניק העובד עתה בקופת חולים) עזב את הכרמל ולרגל ענייני משפחה עובד ביפו בעגלונות. כאלה – לא מעטים הם מרי הנפש החקלאים אשר גורלם מינה להם להתגלגל ליפו לאחר כמה שנות עמל – וכאן, עליהם לבקש את יום העבודה ואין". (מתוך "ימי לונדון", מכתבי משה שרת, 1923-1925, בהוצאת העמותה למורשת משה שרת, תל אביב 2008, עמ' 255).

כאמור, זמן קצר אחרי שנכתבו הדברים הללו, חזרו יעקב ומרים ויניק אל האדמה, לתל עדשים שזה אך קומם כמושב עובדים.

לוי ויניק, אחי יעקב, יליד 1891, עלה ארצה ערב מלחמת העולם הראשונה, הקים את ביתו ומשפחתו ברחובות, שינה את שם משפחתו לכרמל, נפטר ב 1963.

שרה ויניק, אחות יעקב ולוי, ילידת 1901, עלתה ארצה לאחר מלחמת העולם, ולמעשה, היישר להתיישבות בכרמל. חרובי לאחר נישואיה למשה, שרה מתה ממחלה בתל עדשים ב 1936 והיא בת 35, בנה היחיד חיים, אך בן 10 במותה.

רפאל ואסתר ויניק, הוא יליד 1893, בן דוד ה"ויניקים" שלעיל, עלה ארצה 1912, נמנה על מתנדבי "הגדוד העברי" בתקופת מלחמת העולם הראשונה אשר התארגנו יחד לעליה על הקרקע ברושמיה, נפטר ב 1957, ואסתר לבית בורנשטיין, ילידת 1894, עלתה ארצה עם הוריה ב 1907, נפטרה ב 1967. לאחר ירידת החברים מהקרקע ברושמיה, הצטרפו רפאל ואסתר לחבריהם מקימי המושב כפר יחזקאל.

הניה יבנאלי (או יבניאלי), ילידת 1889, עלתה ארצה ב 1913, נפטרה ב 1976. ידועה גם כאשתו של שמואל יבנאלי, איש הנהגת "אחדות העבודה". ראוי לשים לב כי בשנה המדוברת, כבר היתה להניה ולשמואל בת (ילידת 1915) ושמה אראלה ! שהרי בשני מסמכים כאן מופיע: "עגלה להוביל ילדה לרופא" וכן, "יבנאלי, ביקור ד"ר יפה והוצאות עגלות" וכן "עגלה להובלת הרופא בשביל הניה". מן הסתם, הניה ברושמיה עם בתה וללא בעלה. ד"ר יפה הוא הרופא הנודע ד"ר הלל יפה.

שמואל שיפלישקובסקי, יליד סובאלק שבצפון מזרחה של פולין. איש קבוצת "אחוה" (חבריה נמנו על מקימי קבוץ יגור) חלה בדבר ומת ב 30 במאי 1922.

דב זלקר, נולד ב 1895 בעיר ראדום שבפולין, עלה ארצה ב 1911, נרצח בידי ערבי ביום 3 באוגוסט 1922, וראו סיפורו בפרוט לצד תמונתו בתעוד !

אליעזר זקהיים, יליד 1896, עלה ארצה ב 1914, כמו חברו זלקר, אף הוא עבר הכשרה חקלאית בחווה בחולדה, חבר בקבוצת "אחוה", שירת ב"גדוד העברי", חזר לפולין וב 1934 עלה בשנית ארצה, נפטר ב 1964.

יואל ואסתר ברגמן (חברי אליעזר זקהיים), נמנו על מקימי קיבוץ יגור. הוא נפטר בגיל צעיר, היא ילידת 1899, עלתה ארצה בספטמבר 1921 וככל המשתמע מכך, הגיעה ישר לרושמיה, נפטרה ב 1975, לא היו להם ילדים.

אסתר בריסקין (ולא ברסקין ככתוב), ילידת הארץ, אנגרט לאחר נישואיה, נפטרה ב 1954.

"פוזננסקי" הוא יעקב פרוז'נסקי (אחוה), יליד 1884, עלה ארצה ב 1913, היה בין מארגני קבוצת "אחוה" הליטאית, נפטר ב 1965.

"קריצ'בסקי" או אולי "קרושבסקי".

אברהם רייכמן.

הדסה ברזלי (קרסנופולסקי ?)

כהנוביץ', הוא ככל הנראה אברהם כהנוביץ', נולד ב 1889, עלה ארצה ב 1906, עזב לארה"ב וחזר עם "הגדודים העבריים" ב 1917.

רוזנבוים, אולי חנה רוזנבוים, ילידת 1897, עלתה ארצה ב 1911.

יהודה קצנלבוגן, שמו ביומן ולא ברשימת החברים.

אפשר שיהודית כהן היא יהודית לבית צנטר, אשת קלמן כהן מאנשי תל חי. נולדה ב 1893 ברוסה הלבנה, עלתה ארצה ב 1914, שמה לא מופיע ברשימה המעודכנת של חברי הקבוצה מיום 1 בינואר 1922 אלא ביומן. אפשר גם שהיא כהן במקור ולא כאשת איש.

וקסלר, שמו ביומן, לא ברשימת החברים.

פבזנר, שמו ביומן, לא ברשימת החברים, ככל הנראה הוא לוי יצחק פבזנר, נולד ב 1892, עלה ארצה ב 1912 ומאוחר יותר מהנדס בחברת החשמל בחיפה.

חנה צור, שמה ביומן, לא ברשימת החברים.

(י. דובובי, שמו ביומן, וכמו כן, חתימתו ב"קבוצה לבנין", אפשר אם כן שמדובר בקבלן שביצע עבודה כלשהי עבור הקבוצה. כמוהו גם הערבי חסן שמבור).

חברי קבוצת כרמל א':

ככל הנראה עלתה על הקרקע בשלהי שנת 1919 וקרוב לוודאי שחלק מחבריה נשארו בהתיישבות אף לאחר מכן ונטמעו בקבוצת "כרמל" ב' שבאה בעקבותיה. הזיכרון היחיד מ"כרמל" א' בתעוד כאן נמצא בדו"ח שהגיש זלמן יצחק לקופת החולים ביום 1 בינואר 1922 ובו הוא מצטט את נח ריגורודסקי: "באור לפתקא (= פתקה) שהגיש ריגורודסקי לקפ"ח (= לקופת חולים). לפי הפתקא נתקבל מקב' (= קבוצה) א' עבור חדשי אב-אלול (אוגוסט-ספטמבר) 569 גר"מ .... מזה 61 שהוציאו עוד לפני אוגוסט". ובהמשך, דו"ח התקבולים גם מקבוצות ב' ו ג'  ועוד. בקיאותו כמסתבר של ריגורודסקי בפרטים הללו יכולה להוביל אותנו למסקנה (לא בלתי-סבירה) שהוא עצמו נמנה על חבריה המקוריים של קבוצה זו והוא היה גם זה שהעביר את הניהול האדמיניסטרטיבי של הקבוצה המורחבת לידיו של זלמן יצחק.