ההתישבות החלוצית בוואדי רושמיה שבכרמל 23א
תמלול המכתב
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, משרד קפת (= קופת בכתיב חסר כמקובל אז) חולים, מחוז חיפה
חיפה, יום כ"ט לחדש ניסן תרפ"ב (הוא 27 באפריל 1922)
לכבוד ועד הפועלים על הכרמל, לידי הח' לנדרס שלום !
אחרי עמל לא מעט עלה סו"ס (= סוף סוף) בידי לסדר את חשבון כרמל כרצונו ולפי המתאים לנו בחשבונות. אמנם החשבון קצת לקוי, חסרים פרטי הפרטים של ההוצאות, מה שחשוב לנו מאד מאד לדעת, אבל תודה לאל שיצאתי מהסבך הזה.
הנני שולח בזה את החשבון כפי שאני סדרתיו. בעריכתו לא התחשבתי עם הבוכהלטריה (= הניירת המעיקה) הכפולה ומכופלת שהיתה מונחת לפני אלא רק עם מצב חשבוננו אנו ולכן לא התענינתי ביותר במה שנכנס מוקדם או מאוחר להקפה (= לחיוב) או שיצא ממנה. לפיכך, העובדה של הסלדו (= היתרה) 851 גר"מ (= גרוש מצרי) נשארה קיימת לפני, נכיתי רק בהוצאה 200 גר"מ של קב' (= קבוצה) ב'. שאר הסכומים הלא נשארו קיימים בבילנס (= במאזן) שלך. החשבון אפוא השתווה בשלמותו. מצאתי רק שגיאה של חצי גרוש בחשבונך ותקנתיו, צינתיו בשני קוים אדומים בהערותיך.
צר מאד שאין כל הפרטים בחשבון שלך ואבקשך בכ"ז (= בכל זאת) לחקור ולהודיע לי על מה הוצא הסכום 411.5 של קב' ב', 57.5 של קב' ג' וכן גם 200 גר"מ של קב' ב'. נא לחקור ג"כ (= גם כן) ולהודיעני מה הן העגלות המרובות לזקהיים ועוד. כל זה מה שנוגע לעבר.
ולעתיד אבקשך להמציא לי בהקדם האפשרי את החשבון מטבת (= מ 1 בינואר) עד היום ולתת לי את פרטי הפרטים על מה הוצא כל סכום וסכום. עד אדר צריך אתה לחשב את המס הנגדי כפי שחשבו בחדשים הקודמים ומאדר המס הנגדי על כל חבר צריך להיות 10 גר"מ כפי שכתוב בתקנותינו.
אבקשך לשלוח לי את החשבון בהקדם האפשרי ואם עוד יהיה סלדו (= יתרה) לזכותנו, לשלוח המחאה להנהלה הציונית בירושלים. את הסך 15 לי"מ (= לירות מצריות) ע"י המחאתכם קיבלנו. את החותם (= את האישור) בוודאי קבלתם ג"כ, הוא עלה ב 25 גר"מ. הסכום הזה לא צריך להיות ע"ח (= על חשבון) קפ"ח אלא על מס ההסתדרות. תואיל להחזיר לי החשבון שאני שולח ותקבל בזה את כל החומר שנתת לי.
בב"ח (= בברכת חברים), צבי מרגולין (?), קפת חולים, מחוז חיפה
הערות
כפי שניתן להתרשם בנקל, ידיו של מי שמנהל את מאזני ההכנסות וההוצאות השוטפים של ההתיישבות, ולא רק מול קופת חולים שבמקרה הנדון, הינן מלאות. עבודתו הדקדקנית והקשה של זלמן יצחק בזמנו (כיום אנו תוהים איך בכלל ניתן לעשותה בלי עזרת מחשב !) ומנהגו לשמור על כל פיסת נייר, קטנה כגדולה, היא שהעניקה לנו בסופו של דבר את האפשרות הנדירה "להציץ" אל תוך חיי היום-יום של החלוצים הללו. רשימת החברים העדכנית בהתיישבות שמעביר זלמן יצחק לקופת החולים, היא כמובן בעלת חשיבות נדירה בפני עצמה בכל הנוגע לתעוד חיי הקהילה ברושמיה. לעובדה שאיש קופת החולים גם טורח להחזיר את כל ניירת הנתונים (ה"בוכהלטריה" כדבריו) לשולח ביחד עם תשובתו, חשיבות לא פחותה.
וצריך אמנם לשבח את אותו איש מנהלה של קופת החולים (מרגולין ?) אשר, ככל שניתן להתרשם ממכתבו היסודי והמקיף, עושה את עבודתו נאמנה וגם בכך תורם תרומה נכבדה להבנת ההתרחשויות 100 שנים ! מאוחר יותר. תהייתו למשל באשר להוצאות (המופרזות ?) של "העגלות המרובות לזקהיים", כלומר הוצאות עבור עגלון, בד"כ במקרי חרום כמו הבאתו של רופא להתיישבות או חו"ח פינוי חולה לבית החולים בחיפה וכדומה.