ההתישבות החלוצית בוואדי רושמיה שבכרמל 27

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, הועד הפועל, תמלול מכתבו של בן גוריון למתישבים מיום כ"ו לחדש חשון תרפ"ג (= 17 בנובמבר 1922).

לקבוצת אחוה, כאן, חברים נכבדים.

בישיבתנו את המרכז החקלאי בשאלת הכרמל נתברר שלמרכז החקלאי היה יסוד מספיק לחשוב שאדמת הכרמל תפנה (מנוקד קמץ ב"פ" במקור) לשנת תרפ"ג מכיוון שחברי קבוצת כרמל ג' שעבדו שם עד עכשיו גילו דעתם לפני חברי המרכז בהזדמנויות שונות במשך הקיץ שאין הם יכולים להישאר ברושמיה, ההבטחה שנתן המרכז החקלאי להעלות את חברי קבוצתכם למשך שנת תרפ"ג על הכרמל יש לה איפוא תוקף פורמלי.

אולם, כפי שנתברר בישיבה הנזכרת, באו חברי קבוצת כרמל ג' באותו היום שהמרכז סידר את הענין אתכם, בהצעה למרכז שהם ישארו במקומם, כי בינתיים נתברר להם שיש להם היכולת לסדר תנאים מספיקים להמשכת עבודתם בכרמל והם הביעו רצונם להשתקע בכרמל בקביעות לשם התישבות מוחלטת בשעה שעלייתכם אתם על הכרמל היא למפרע רק זמנית, לשנת תרפ"ג בלבד. ומפני כך, אנו חושבים שעליכם לותר על התישבותכם בכרמל בשנה זו.

ד. בן גוריון

העתקה (= העתק) מזה ניתנה לקבוצת כרמל ג' ביום ו' כסלו פ"ג.

הערות לטקסט

דוד בן גוריון הוא המזכיר הכללי של "ההסתדרות" באותם ימים. ההתנסחות שלו במכתב היא פתלתלה: בזמן שכבר ידוע מזה כשלושה חודשים שחברי הקבוצה מתכוונים רדת מהקרקע בכרמל (ראו מכתב בנק הפועלים כאן מיום 7 בספטמבר 1922), כותב להם בן גוריון "ומפני כך (מפני שעלייתכם אתם על הכרמל היא למפרע רק זמנית, לשנת תרפ"ג), אנו חושבים שעליכם לוותר על התישבתכם בכרמל בשנה זו" .... שכן חברי קבוצת כרמל ג' "הביעו את רצונם להשתקע בכרמל בקביעות לשם התיישבות מוחלטת".

האמת היא, כפי שאנו יכולים גם ללמוד ממסמך היסוד כאן מתאריך 7 באוקטובר 1921, שישנה זהות בין המונח כרמל ג' וחברי קבוצת אחוה וגם אין כל רמז לכך שהחלוצים המסורים הללו, שאחרי שנות תלאות וייסורים קשים בקבוצות העבודה בסלילת כבישים רק חלמו על התיישבות קבע, עלו לקרקע בכרמל רק באופן זמני כפי שכותב בן גוריון. ההפך הוא הנכון, וראו כאן מכתב זלמן יצחק לנדרס לאברהם הרצפלד מיום 28 בספטמבר 1921 בנדון.

קבוצת אחוה היא אכן רק אחת מהקבוצות שהתיישבו בוואדי רושמיה שבכרמל, ככל הידוע, הראשונה שבהן, בראשית שנת 1920 ואולי אף קודם לכן. קבוצת אחוה נוסדה בארה"ב ב 1912 ביוזמת נחמן סירקין במטרה להקים בארץ ישוב חקלאי קואופרטיבי. חלק מחברי הקבוצה עלו ארצה ב 1913 ואולם אילוצי המחסור בעבודה הובילו את דרכם החלוצית לעבודות שונות תוך יצירת יציבות תעסוקתית לחבריה בהתקשרויות ארוכות טוח ולא על בסיס יומי. בזכות מסירותה, זכתה הקבוצה להכרה והצלחה ובשיאה מנתה כ 60 חברים ובהם 15 חברות. קרוב לוודאי שירידתם מהקרקע בכרמל נבעה ממחסור בעבודה במקום ולא מכל סיבה אחרת.

לוואדי רושמיה אכן עלו מתיישבים נוספים והישוב שינה את פניו ואף מיקומו השתנה ואולם גם אותם מתיישבים חדשים לא תקעו יתד של קבע במקום.

error: Alert: Content selection is disabled!!