ווהלין קרמניץ 6ב

על בית הספר העממי "תרבות" בראשית דרכו, דברים שכתב יהודה קניף בספר הזיכרון "פנקס קרמניץ", בעריכת א.ש. שטיין, הוצאת ארגון עולי קרמניץ בישראל, תל אביב תשי"ד (1954), בעמ' 139-140:

בית הספר נפתח בשנת 1926 בבית בן ארבעה חדרים שנבנה במיוחד למטרה זו. כעבור שנתיים הוקם בית שני באותו מקום כדי לאכסן את ביה"ס כולו. מלכתחילה נפתחו 3 כיתות בלבד ומספר התלמידים היה מועט, 12-15 בכל כיתה. אולם במשך הזמן, נתרבה מספרם ונפתחו כיתות נוספות, עד שהגיע ביה"ס להיקף מלא של 7 כיתות. בשנות השיא היו בו כ 200 תלמידים ויותר. מנהלו הראשון היה ד"ר מרדכי זלינגר (בארץ בגבעתיים), אחריו שימש בתפקיד זה משה גולדברג (בארץ בקבוץ יגור) ולבסוף משה זייצ'יק (נספה בשואה). בין המורים היו מר א. קצנר, יעקב שפיר (בארץ בתל אביב), זיינביל בטלר ופניה בטלר, רחל לאה הולנדר (*), מרת פרבר ועוד.

בכל שנות קיומו נתלבט ביה"ס בקשיי תקציב. שכר הלימוד לא יכול היה כמובן לכסות את ההוצאה, אם כי נקבע בשיעור די גבוה של חמישה זהובים לחודש, סכום שהיה למעלה מיכולתם של הורים רבים. עם זאת, הורים אחרים, מנאמני "תרבות", הטילו על עצמם שכר לימוד הגבוה פי חמישה מזה שנקבע.

על חברי הוועד והעסקנים שנשאו בעול המפעל החינוכי נמנו: צ. גילראנט יו"ר סניף "תרבות" בעיר, יהודה קניף כותב שורות אלה, אבא טייטלמן, ד"ר זלמן שיינברג, ד"ר בנימין לנדסברג, זיידי פרלמוטר, מאיר גולדרינג, יעקב וינר (עלה ארצה), אלכסנדר פרישברג ומשה שניידר. במרוצת הזמן הצטרפו גם צבי בארשאפ, הפעיל הצנוע אך המסור כל כולו לעניני החינוך העברי, וישראל אוטיקר (בארץ בקבוץ נען) אשר שימש גם בתפקיד מזכיר ביה"ס.

(*) המורה רחל לאה הולנדר היתה נשואה למורה, איש "השומר הצעיר", מאיר פינצ'וק. השניים, וכן שתי בנותיהם הקטנות, מצאו מקלט בקוקז ושם נספו במהלך פינוי.

יש לציין כי את התמונה היקרה מפז של תלמידי ביה"ס "תרבות" ומוריהם וכן עוד מספר תמונות נדירות בתעוד כאן, הביא אתו המורה יעקב שפיר כשעלה ארצה בשנת 1935. בארץ, שפיר היה מנהל בית ספר בתל אביב.

מידע-נוסף2

ווהלין קרמניץ 6

בחזית אולם הקריאה ("לעזע-זאל" ביידיש) של ביה"ס העממי…

ווהלין קרמניץ 6א

על גב התמונה: 1926, כתות הילדים של גמנסיה…

ווהלין קרמניץ 6ב

על בית הספר העממי "תרבות" בראשית דרכו, דברים…
error: Alert: Content selection is disabled!!