טרם העליה ארצה, זלמן יצחק לנדרס ומשפחתו 6א
אודות "גיבור" סיפורנו, זלמן-יצחק בן שלמה-זלקינד לנדרס
הערה: כל החומרים המשפחתיים, התמונות, המסמכים, התעודות והמכתבים הרבים, נמסרו לי לצורך תעוד ומחקר ע"י הגב' שרה קרימולובסקי, בתו של זלמן יצחק, באדיבותה הרבה. בסדרת פגישות ארוכה שקיימנו בביתה שברמת גן היא הנחתה אותי במבוך הדרכים המפותלות שעבר אביה למין עלותו ארצה, בן 20, בשנת 1913, ועד מותו בטרם עת ממחלה ב 1941. יש לציין גם את ספר המחקר "בעקבות אבי האובד" עתיר הנתונים המשפחתיים שהעלתה היא עצמה על הכתב בשנת 2003. שרה נפטרה בחודש פברואר 2022.
זלמן יצחק ("זיאמה") ובשמו המלא שניאור זלמן יצחק, נולד ב 16 באוגוסט 1893 בעיירה אבוליץ שברוסיה הלבנה, בן בכור להוריו שלמה זלקינד ופרומה דבורה. בגלל עוני ומחסור נשלח לבית סבו ר' חיים ליאנדרעש באיגומן ובביתו גדל והתחנך בשנות ילדותו. חזר לבית הוריו באבוליץ כשאביו קיבל משרת הרבנות שם ב 1901. הנער הצעיר והמוכשר הצמא להשכלה אינו מוצא את מקומו בעיירה הנידחת והמצב הכלכלי הקשה שממשיך לפגוע בחיי המשפחה אינו מאפשר לו ללמוד כראוי. רק ב 1910 מתגשמת משאלתו לצאת מד' אמותיו באבוליץ והוא נשלח ללמוד בישיבת מיר בליטא שזה מקרוב נוסדה. זוהי ישיבה מהפכנית מבחינה דרכה הפדגוגית באשר ניתנת בה עדיפות להבטים החינוכיים ברוח "תורה לשמה" ולימודי המוסר על פני מסלול ההכשרה הקבוע לרבנות. במיר נחשף זלמן יצחק לראשונה לציונות ומשתתף באספה ציונית שהתקיימה שם. קרוב לוודאי שנטיות ציוניות לא היו זרות למשפחה באותה עת: ישראל דודו מדווח על אספה ציונית שהתקיימה בערב פורים תרס"א (1901) ואשר נשא בה דברים הסופר אשר ברש ויהודית דודתו מספרת בשמחה וגאווה על הקמת אגודה ציונית באיגומן ב 1903 ! בשנת 1911 עובר זלמן יצחק ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת ואולם ההחלטה לעלות לארץ ישראל וללמוד בגמנסיה העברית "הרצליה" כבר גמלה בליבו. ביום א', 14 בספטמבר 1913, חרף התנגדות גורפת מצד סבו ואביו, הוא עוזב את ביתו ושם פעמיו לארץ ישראל.
