טרם העליה ארצה, זלמן יצחק לנדרס ומשפחתו 9ד
תרגום מיידיש
קייב, 7 במאי 1919, יקירי שלי !
קיבלתי מכתבכם ששלחתם עם מר אפרים מערפארט. לא ניתן לתאר כמה צער נגרם לי ממנו, רק שעל כך לא ניתן לעשות דבר. אפרים מערפארט היה אצל שלמה ומסר לו הכל. שלמה אומר שהגעתך לקייב לא תעזור במאום בנסיבות הנוכחיות. למרות זאת, הוא אמר, שמר אפרים מערפארט יכנס אצלו ובעוד מספר ימים, אפשר שהוא יוכל לעשות משהו בכל זאת. בכלל, מר אפרים מערפארט סיפר לי שהוא לא תאר לעצמו ששלמה יהיה כזה חזיר בורגני. אין לי כל רעיון מה ניתן לעשות. כפי שכתבתי לך במכתבי הקודם, משכורתי היא בין 1050 ל 1100 רובל בחודש.
לחם הפסיקו לתת לנו כך שצריך לקנות לבד וזה עולה 10-12 רובל לפיינט אחד. אני מקוה שאליהו פישקין יוכל לתת לי עבודה בערבים וכך תהיה לי תוספת של מספר מאות רובל. עם הזמן, אוכל אולי גם להתקדם לתפקיד רם יותר ואז בכלל יהיה יותר טוב. בימים הקרובים הכל יתבהר ואז אכתוב לכם שוב. אודות נח אין לי כמעט כלום מה לספר. הייתי קצת מצונן, עכשיו אני בריא. קיבלתי מכתב מרבקה בימים אלה, והיא ברוך השם בריאה. נח זיאמקין אמר לי שכרגע לא ניתן לדעת דבר, בימים הקרובים אכנס שוב לראות באם ניתן לשלוח גם משהו יחד עם המכתב.
אני מקצר מאד כי אני כותב בזמן ה"סלוזשבע" (= עבודה ברוסית), בימים הקרובים אכתוב לכם שוב. היו בריאים וחזקים ושהאל יתן ויהיה כבר מעט טוב יותר ושיהיה "לחם לאכול ובגד ללבוש", המאחל לכם, בנכם ישראל יואל.
הכתובת ברוסית בסוף המכתב
קייב, רחוב טרחסביטיטלסקיה מספר 9, דירה 28, אצל דוקטור רומנוב
מש' מערפארט, בשבילי
הערות לטקסט
על נסיבות נפילתו של ישראל יואל בקרב מספר בן דודו, אברהם אהרנסון, במכתב ששלח מזמן שהותו בברלין לשם לימודים, ביום 28 ביוני 1923: אולם בלי ספק הייתי כותב לך כבר מזמן לו הייתי יכול להוסיף לך איזה דבר חדש על זה שסיפרתי, על דבר אחיך, כמו שסיפרתי לך ככה היה: בזמן שקייב היה כבר בסכנה והלבנים הלכו קדימה, הלך לצבא. הוא בא לבית שלמה וסיפר שגייסו אותו והוא הולך. בקשו והפצירו אותו שישוב – כלום לא עזר. דבורה מספרת שהלכה אחריו גם בסולם (= גרם המדרגות) ובקשה – ולא נענה, הגם ניכר היה בפניו שהוא יודע על מה הוא הולך. בעוד זמן קצר הגיעה השמועה שהרגוהו בקרב. מובן שהשמועה היתה לא מפי עד אבל היא היתה ודאית וברורה. זה הכל. ואמנם, כל המסופר מתאים לאופי אחיך, כמו שאני הכרתי אותו.
"שלמה ודבורה" הם ר' שלמה הכהן אהרונסון, רבה של קייב באותה עת, ודבורה רעייתו. אהרונסון הוא דודה (אחי אביה) של אמו של ישראל יואל. ב 1923 עלה לארץ ישראל והיה לרבה האשכנזי הראשון של תל אביב.
