טרם העליה ארצה, זלמן יצחק לנדרס ומשפחתו 10א

תמלול המכתב

קרע בדף בפתיח משמיט ככל הנראה את שם העיירה איהומן. לאחר מכן: (ק"ק מינסק), 29 בכסלו שנת 5680 (יום חמישי, 26 חג החנכה).

נכדי היקר ! את מכתבך מיום ט"ז חשון קיבלתי ביום השישי, 27 בכסלו. אני מודה לאל שהחיני והגיעני לקבל ממך מכתב שהנך בריא. אודות החדשות ששמעת בארץ-ישראל, הכל אמת. מהוריך קיבלתי מכתבים וידיעות כי המה תודה לאל בריאים ושלמים, עד חודש אוגוסט שנה זו, יותר לא קיבלתי שום ידיעות.

הסבא ז"ל מת לפני שנתיים, ב 3 בשבט.

מבתי שרה אין שום ידיעות מכל עת המלחמה עד עתה. היא נמצאה בעיר קרגויוץ אשר בסרביה. אישה, הד"ר נח שניאורסון, נמצא בצבא הסרבי והלך לסלוניקי (כאן קטע לא ברור). שרה לא הלכה יחד עם הצבא בתור רופאה כי היתה אז מעוברת. אם תוכל להודיע אודות שניהם – עשה נא זאת.

אבקשך, יקירי, לכתוב כעת לפעמים קרובות. תוכל כעת לכתוב ישר לאיהומן על-פי כתובת זו:

Faja-Rela, Ulica Pilsudsky, Minsk (מספר פרטים נוספים בכתובת קשה לפיענוח).

אם תוכל לכתוב למנדל ורחל לפרזינה, תשמח אותם. את מכתבך זה גם כן אשלח להם.

היה שלום ומאושר כברכת סבתך פיה-רחל לנדרס. אני מקוה כי יארכו הימים ואנחנו הלא נבוא (כאן קטע לא ברור) ארצה ישראל.

הערות לטקסט

ברקע הדברים, הנתק ארוך השנים שנכפה על ענפי המשפחה השונים במהלך מלחמת העולם. לבד מהמידע החשוב, המכתב הוא גם עדות לרהיטות הביטוי העברי של הכותבת. הכתב הנהיר והבוטח והשימוש במניית מספרים ובשמות חודשים בלע"ז, התייחסות ברורה לארועים גלובליים ומיעוט טרמינולוגיה דתית, מצביעים על כך שמדובר באשה מעורה ומשכילה וציונית. החום האנושי הרב המובע במילים קצרות מצביע על הרגש העמוק של הסבתא לנכדה שגדל בביתה שנים ארוכות כבן לכל דבר. כשלש שנים לאחר שכתבה את הדברים הללו, נפטרה פיה-רלה ולא זכתה להתאחד עם נכדה בא"י.

יום כתיבת המכתב, 29 בכסלו שנת 5680 (היא תר"פ) הוא 21 בדצמבר 1919."הסבא ז"ל מת לפני שנתיים (כלומר תרע"ח), ב 3 בשבט" שהוא 16 בינואר 1918.

"שרה לא הלכה עם הצבא בתור רופאה כי היתה אז מעוברת". דינה, בתם הבכורה של שרה לבית לנדרס ונח שניאורסון, נולדה בראשית 1919.

"אם תוכל לכתוב למנדל ורחל לפריזנה". רחל, בת אחרת של פיה-רלה כאמור, היא ובעלה מנדל צוקרמן עשו כמשתמע את תקופת המלחמה בפריז.