טרנופול משפחת אדלרשטיין 7ד

מכתב שרה אדלרשטיין לבתה, תרגום מיידיש:

אני מבקשת ממך רגינה האהובה, כתבי מיד כשתוכלי, אנו מחכים למכתב או שניים כ 4 חודשים, גם לענות עליהם לקח לנו זמן והתאחרנו במשלוח. אני מבקשת ממך, אנא כתבי לי מה את אוכלת והאם עלית קצת במשקל, הלוואי והייתי מקבלת ממך תמונה שנוכל לראות כיצד את נראית ואז הייתי דואגת פחות.

הדוד סמואל ומשפחתו דורשים בשלומך, הדוד אמר לי שהוא כתב לך על כך שארתור התארס עם מישהי ממשפחת מרקוס והדודה פעפי אינה מרוצה מכך כלל ומאד כועסת עליו. מהדוד פרידריך לא קיבלנו שום דואר ואיננו יודעים היכן הוא, עוד בשנה שעברה כתב שאינו יודע לאן פניו מועדות, אולי בנו ארתור יודע עליו משהו. אני מבקשת ממך, אולי יש באפשרותך לברר היכן הוא נמצא. סבינה האהובה תמיד דורשת בשלומך והיא מצרפת את ברכותיה בכתב ידה, כתבי לה פעם גם כן. דודה של גראסצא התארסה. אני מברכת בלבביות את אהובתי הנאמנה יעטא, אנחנו שמחים על תוכן מכתביה ומאד שמחנו ורווינו נחת מכך שסיפרה על אהבתה. שהכל-יכול יעזור לה, שתהיה לה הרבה שמחה באהבתה ושתזכה להעמיד צאצאים בחיי הוריה. מסרי לה הרבה דרישות שלום לבביות ואת אהבתנו הנצחית. דרישת שלום לבבית גם לדוד לאוס (לאו) ולדודה ראזא (רוזה) ולילדיהם. אולי את רואה גם את דוד מאריץ ומשפחתו, מסרי דרישת שלום לכולם.

בתחתית העמוד השני, מספר מילים מסבינה אדלרשטיין לאחותה, תרגום מפולנית:

רגינה היקרה, סלחי לי על שאני כותבת לך כל כך מעט, זה לא מהסיבה שאינני רוצה לכתוב לך אלא שאין לי זמן וסבלנות. אני עובדת בתור שליחה, את יודעת, הולכת ממשרד למשרד ומחלקת דואר. העבודה לא כל כך נעימה והרגליים כואבות מההליכה. אני מנשקת אותך, כתבי.

הערה לטקסט:

אות החיים האחרון מהמשפחה - "דוד סמואל" (שמואל) ואשתו "דודה פעפי" המוזכרים כאן הם אחיה הצעיר וגיסתה של הכותבת, נספו שניהם בשואה, נספו כמובן גם שתי הכותבות.

תודות:

כל מכתבי משפחת אדלרשטיין תורגמו בשקידה רבה וברוחב לב ע"י מר שלמה גוטליב מהיישוב מורשת.