לאחר מלחמת השחרור (1953) קורס בצהל 8א
"קורס מתקדם לקצינים שלב א"
קורס המג"דים (מפקדי הגדודים) הראשון של צהל נפתח ממש עם סיום קרבות מלחמת העצמאות, ב 16 בפברואר 1949, וארך 40 יום. למעשה יועד הקורס גם למ"פים (מפקדי פלוגות) אולם החשש שהיחידות לא יצליחו לשלוח מספיק חניכים לשני קורסים נפרדים, הביא לכך שהוא יצא לדרך כקורס יחיד. בהרצאה שנשא ראש אג"ם (והרמטכ"ל בפועל) יגאל ידין בפני חניכי הקורס הוא הציג את ה"אני מאמין" שלו לגבי עקרונות המלחמה, על רקע לקחי מלחמת העצמאות כמובן. מבחינתו, החשובים ביותר היו "עיקרון ריכוז הכוח ועיקרון ההפתעה" אבל הוא גם הטיף ל"גמישות" הצבא. ראויים לציון מיוחד עם זאת דבריו אודות ה"דבקות במטרה" (או כפי שהוא התנסח בזמנו- הדבקות בתעודה). "דבקות בתעודה – זהו אחד הדברים שנכשלנו בו ביותר, וזאת בכל הדרגות הפיקודיות. אין המפקדים מבהירים לעצמם מה התעודה הסופית המוטלת עליהם ואם אין דבקות בתעודה הכול נדון לכישלון ואי אפשר לדבוק בתעודה אם אין יודעים בדיוק מהי".
הקורס הרביעי, והראשון במתכונת חדשה, נקרא בשם "קורס מתקדם לקצינים שלב א" והוא נפתח ב 15 באוגוסט 1950. הוגה מבנהו ותכניו של הקורס היה סגן הרמטכ"ל מרדכי מקלף, וכמו קודמיו, הוא כוון לקצינים שיועדו הן לתפקידי מפקדי פלוגות והן לתפקידי מפקדי גדודים. למפקד הקורס מונה יצחק רבין. הקורס האינטנסיבי הכיל תכנים עיוניים נרחבים ובמקביל אימונים בשטח. בשל הביקוש הרב, נפתח במקביל קורס תמציתי יותר שיועד לקציני מילואים ואשר היה מצומצם יותר בהקפו וגם מבחינת מספר חניכיו, כ 30. קורס ההמשך לקורס שלב א' כונה (כמתבקש) בשם "קורס מתקדם לקצינים שלב ב" והוא כוון לקצינים אשר יועדו לתפקידי מפקדי חטיבות ומעבר להן.
ב 1953 הועבר הפיקוד על הקורס ליהודה ואלך ובדצמבר 1953 נערכה בבה"ד 2 (צריפין) ההשתלמות האחרונה לקציני מילואים בקורס המתקדם לקצינים שלב א' (בסדרת התמונות כאן), והיה זה למעשה מחזורו האחרון במתכונת זו. החל מ 1954 הוא פוצל לשני קורסים נפרדים, האחד למפקדי פלוגות והשני למפקדי גדודים (אשר יקרא מאותה עת ואילך פו"ם, הוא פיקוד ומטה), ולמעשה מומש בכך מתווה שני הקורסים שהנחה את ראשי הצבא מלכתחילה.
תמצית הדברים כאן מתוך ספרו/מחקרו החשוב של שגיא טורגן, "ממני אישית לא יצא גנרל", הכשרת הפיקוד הקרבי בצה"ל 1949-1956, בהוצאת יד בן צבי, 2017, עמ' 277-290.
