לודביפול ילדי העיירה 4א

ילדי כתה ג' בביה"ס "תרבות", 1933

למעלה ומימין:

הראשון חיים רויטבורד, בן דוד של יונה (אימו לאנע אחות אמה של יונה), ברח עם אחותו חנה לרוסיה אולם שני אחים קטנים מאיר וסיומה נשארו עם ההורים בעיירה ונספו, חיים וחנה הגיעו לאמריקה לאחר המלחמה. אחריו שלמה שטרקמן שאביו היה עושה המצבות בעיירה, הוא ואחותו חייקה ברחו לרוסיה עם פרוץ המלחמה אבל לא נודע לעולם מה עלה בגורלם. אחריו זו מניה פינקלמן שהיגרה עם משפחתה לקובה. אחריה רוזה גלוזמן שנספתה. אחריה זיסל'ה שמתה משחפת טרם המלחמה. אחריה משה אטשטיין, לימים תלמיד הגמנסיה ברובנה, נספה. אחריו פנחס אוסטרובסקי שנמלט עם הוריו ואחותו לברה"מ, האם לא החזיקה מעמד ומתה אבל הוא אביו ואחותו ניצלו ועלו ארצה. אחרונה מירל גוטמן שברחה לברה"מ עם שלושה אחים, כולם ניצלו ועלו ארצה.

התלמידים בשורת הביניים ומימין:

הראשון מוישה פיינמן שברח לרוסיה ומת שם משחפת. אחריו רוחצ'ה ולמן שנספתה. אחריה שורל'ה חזן בת הרב שנספתה. אחריה שמולי'ק טיקטין. הוא היה בן יחיד. אביו היה יערן ונציג העיירה מול השלטונות הפולנים ("סולטס"). בהכירו היטב את היערות, ברחו שלושתם ליער עם פרוץ המלחמה, הצטרפו לפרטיזנים ושרדו. לאחר שחרור לודביפול בתחילת 44, משביקש האב להשתחרר מ"החיבוק" של הפרטיזנים, ירו בו הללו והרגוהו ! שמולי'ק גויס לצבא האדום ואף איבד יד בלחימה. לאחר המלחמה התגוררו הוא ואימו ברובנה. אחרי נפילת הקומוניזם בתחילת שנות ה 90, עלו ארצה וכאן מתו שניהם מסרטן בעקבות פגיעת הכור בצ'רנוביל. אחריו מנייה קפטן שנספתה. אחרון זה הרשל פיינר שברח לרוסיה. אביו היה סוכן של מכונות התפירה "זינגר" בעיירה והרשל היה תלמיד מאד מוכשר. אחרי המלחמה הגיע לארץ, עבר לאחר מכן לקנדה ובסופו של דבר למיאמי.

שורה תחתונה ומימין:

ראשון משה פורשפן, ניצל ברוסיה, נסע לארגנטינה אחרי המלחמה וב 1956 עלה ארצה. אחריו רייזל רבר, אחותו הצעירה של הניצול לייביש רבר, נספתה. אחריה מונייק בן יעני גרפנבוים מהאנשים האמידים בעיירה. מונייק ניצל כשברח ליערות אולם לאחר שחרור האזור גויס לצבא האדום ונפל בלחימה בחזית. אחריו שיינדל פל, חברתה הטובה של יונה. להוריה היתה חנות ברזל בעיירה. היתה ילדה מאד מוכשרת מוזיקלית (ניגנה בכינור) אולם תלמידה פחות טובה. היא נשארה כתה ואז הצטרפה לכיתתה של יונה הצעירה ממנה בשנה. נספתה. אח אחד של שיינדל ניצל והגיע לניו יורק, אח נוסף גויס ונהרג בקרבות ואח שלישי, שברח אף הוא לרוסיה, נתפס עוסק בשוק שחור, נשלח לחזית ונהרג. האחרון הוא זינה גוטמן שנספה. נספו גם שתי אחיותיו. להורים היתה תחנת קמח בכפר מצ'ולנקה הסמוך לעיירה (אחיו הצעיר ברוך ניצל שם, עלה ארצה ועסק בתעוד חיי העיירה כל ימיו) וכן גם חנות מנפקטורה בעיירה.

המורים מימין:

המחנכת חסיה מוריק היפה ובעלה המנהל אריה מוריק שבמקורם מהעיירה סרני, עלו ארצה וחיו בתל אביב. משמאל המורה לפולנית ז'ניה שנאפר, במקור מהעיירה אוסטרוג, נספתה.

בת העיירה יונה בלושטיין לבית רעבר שמסרה לי כל המידע המפורט והמרגש שלעיל בביתה שבקבוץ יקום ביום 1.6.2013 וביום 27.7.2013 היא, כאמור, חברתם הקרובה של כל המצולמים ! היא עצמה לא למדה כלל בכתה א' כי סבא שלה לא רצה שתלך לביה"ס הפולני (ביה"ס "תרבות" נפתח שנה לאחר מכן) היות שהילדים סבלו מהתנכלויות הגויים בדרכם אליו. היא למדה באופן פרטי בבית ונכנסה לביה"ס "תרבות" היישר לכתה ב' שם לימד אותה המורה משה סמולר.

יונה מציינת כי לתלמידי ביה"ס, בני 8-9 בתמונה, תלבושת אחידה: הבנות הלכו בחצאית "פליסה" כחולה כשעל הצוארון והשרוולים סרט תכלת לבן. לבנים ז'קט כחול שזור חוט לבן לאורכו וצוארון גבוה.

רשם: יוסי עופר