לודביפול משפחת אוסטרובסקי 2ב

מכתב האב, תרגום מיידיש

לודביפול, 11 בספטמבר 1935

(פתיחת המכתב, כמקובל, בעברית) א"כ (ר"ת אל כבוד) אחותי ובניה היקרים לנו מאד ! ת"ל (ר"ת תודה לאל) עבור החיים והשלום איתנו כולנו פה !

אחותי היקרה, כבר זמן רב שלא קיבלתי ממך מכתב, אני גם מתפלא שביקשת שאכתוב לך את תאריך הולדתי המדויק אבל כך עשיתי.

מה קורה אצלכם ? האם כבר סידרת את מה שביקשתי ? אנא כתבי עכשיו ! אני רוצה לשמח אותך עם חדשות טובות: פנחס שלי (פיניעלע) שיהיה בריא ויאריך ימים החל להניח תפילין בדיוק לפני שבוע ימים. אני שולח לך כאן את האוקישין (= ההזמנה) לבר המצווה שלו. שאלוהים יעזור לנו ושבקרוב נוכל כולנו להתראות בדרך הטובה והברוכה ביותר. בקשה נוספת לי אליך והיא שפנחס זקוק מאד לספרים שהוא ביקש במכתבו, הם מאד חשובים ללימודים שלו וזה מקשה עליו ואילו כאן בפולין לא ניתן להשיגם. ומה שלום הבחורים שלך ? בומא, מהי עבודתו ? האם כבר מתכננים חתונה ? ובכלל, אני רוצה לדעת הכל אודותיכם, כתבי. פיניעלע שלי הוא בלי עין הרע בחור טוב, מאד נחמד, לומד היטב, ממושמע ומנומס ! הוא מצפה ומקוה להגיע בקרוב לארץ ישראל. בקשה נוספת לי אליך, אני איבדתי את הכתובת של מוטל (= מוטל/מרדכי שורצמן/שחורי, השו"ב של העיירה שעלה כשנה קודם לכן ארצה), השתדלי לשלוח לי אותה כי ברצוני לברך אותו בשנה טובה ובגמר חתימה טובה. יותר אין לי מה להוסיף.

אני מאחל לכולכם כתיבה וחתימה טובה ! ממני, אחיך מרדכי אוסטרובסקי. קבלי גם דרישת שלום חמה מרחל והילדה ! היא רצתה להוסיף דברים אבל היא כרגע לא בבית ואינני רוצה לעכב את משלוח המכתב אליכם יקירי !

להתראות בארץ ישראל.

מכתב הבן, תמלול העברית

11.9.1935. שלום לך דודתי היקרה לי מאד.

זאת הפעם הראשונה הנני כותב לך מכתב. בחמישה ימים באלול שנת תרצ"ה מלאו לי שלש עשרה שנה. נעשיתי כבר בר מצוה והנני מניח כבר תפילין. מחשבתי הראשונה היא לנסוע לארצנו. כעת הנני הולך למחלקה השביעית בבית הספר "תרבות". בשנה הזאת הנני גומר את בית הספר ולנסוע ללמוד הלאה בפולניה לא אוכל כי לזה צריך הרבה מאד כסף. אם כן, אני מקוה שתוציאי אותנו לארץ ישראל בקרוב, אם לא בשנה הזאת אז בשנה הבאה אבל אני חושב שבקרוב נתראה בארץ ישראל יחד. הנני שולח לך תמונה מהבר מצוה שלי. מתפלא אנכי מאד כי זה זמן רב כזה לא כתבת אלינו מכתב. יותר חדשות לעת עתה אין לי, רק בקשה אחת יש לי אליך: כמו שאני לומד במחלקה השביעית אז נחוצים לי שלושה הסטוריות (= ספרים) ואת ההסטוריות האלו לא יכולים להשיג כאן כי הן מתל אביב. אז הנני מבקשך שתשלחי לי את ההסטוריות האלו: "דברי ימי עמנו" של ח.א. זוטא וי. ספיבק, תל אביב הוצאת "אמנות", חלק ב' ספר שני, חלק ג' ספר ראשון וחלק ג' ספר שני. לא הייתי דורש מאתך את הדבר הזה אבל כאן לא יכולים להשיג אותם וכל החברים שלי דורשים אותם מקרוביהם מארץ ישראל. הנני מבקשך עוד הפעם שתכף תשלחי לי את הספרים כי הם נחוצים לי מאד ללימוד.

פריסת שלום לאחיינים ולכל הקרובים ושנתראה בקרוב בארץ ישראל. שלום וברכה ! פנחס אוסטרובסקי.

הערות

מכתבו של פנחס אוסטרובסקי בן ה 13 הוא מסמך ציוני מהמעלה הראשונה. אהבת ישראל ועברית נפלאה עולים מדבריו המרגשים שיוצאים מעיירה יהודית נידחת אך גאה בפולין. כתב יד יפה להפליא, שפה עשירה ומדויקת, התשוקה ללמוד את "דברי ימי עמנו" ומעל לכל, רצון נחוש לעלות לארץ ישראל, קורנים מכל משפט במכתבו. אין ספק שחותם מפעל החינוך העברי העצום של רשת "תרבות" בווהלין אשר פנחס נמנה על תלמידיו, קורן מכל מילה מדבריו. הוא אפילו מוצא לנכון לנקד מילים במכתבו שלהערכתו קוראי דבריו יכולים לפרשן שלא כהלכה ! אכן ילד לתפארת הראוי לכל דברי השבח שאביו מרעיף עליו.

לאב מרדכי (מוט'ל) אוסטרובסקי היתה חנות צנועה בעיירה לממכר טבק ולשזירת חבלי פשתן לדייגים ולאיכרים.

למרבה הצער, חלומו של פנחס לעלות לארץ ישראל כפי שבא לידי ביטוי בדבריו רבי העוצמה (והטרגיים) לדודתו: "אני מקוה שתוציאי אותנו לארץ ישראל בקרוב", התגשם רק בחלקו ורק לאחר השואה. רחל אם המשפחה לא שרדה את מסע הבריחה מזרחה לברית המועצות ורק הוא, אביו ואחותו הצעירה פנינה, לאחר שהות ממושכת במחנות העקורים בגרמניה שלאחר המלחמה, ולאחר שמוט'ל זכה ונישא בשנית (לניצולה שאבדה את בעלה, בת העיירה רוזה גולדמן), עלתה המשפחה ארצה. (ראו גם תעוד נוסף אודותם תחת "שארית הפליטה").

מידע-נוסף2

לודביפול משפחת אוסטרובסקי 2

11 בספטמבר 1935 – י"ג אלול תרצ"ה. מכתב…

לודביפול משפחת אוסטרובסקי 2א

דף שני, ראו תרגום, תמלול והערות למכתב בנספח.

לודביפול משפחת אוסטרובסקי 2ב

מכתב האב, תרגום מיידיש לודביפול, 11 בספטמבר 1935…
error: Alert: Content selection is disabled!!