לודביפול משפחת חזן 40ב

מקרא המצולמים בתמונה

גם כאן, הערות אישיות נדירות אודות אנשים וארועים בעיירה, פרי זכרונה הבלתי נדלה של יונה רבר, המעניקות חיים לתמונה הדוממת !

למטה ומימין:

אריה (לייביש) חזן, אחיה הצעיר של המכותבת, נספה בשואה. הבחור באמצע הוא זומה פינקלמן, לאחר מות אבי המשפחה נקלעה המשפחה לקשיים והגרה לקובה. זומה, מכיוון שהיה צולע, לא קיבל אשרת כניסה ונשאר בעיירה. הוא היה בחור אינטילגנטי ופיקח בצורה בלתי רגילה ולשבת ולשוחח עימו היתה תמיד חוויה. כשהיו שואלים אותו "זומה, למה אתה לא מצטרף למשפחה שלך בקובה ?", הוא היה עונה: "מה יש לי לנסוע ? סלישט (לודביפול) זה אמריקה ושנאפר (המוזג בעיירה) זה קובה". סופו שהצטרף למשפחה ויונה אפילו נפגשה איתו ועם אחותו במיאמי פלורידה ב 1959 (המשפחה עברה לארה"ב לאחר שקובה הפכה קומוניסטית). הבחור השלישי הוא שלמה (שליימקה) וייסברג. סבתא שלו וסבתא של יונה אחיות. בעיירה הסמוכה ללודביפול בה גדל, עבר הגבול בין פולין לרוסיה והוא ומשפחתו היו בצד הרוסי. בשלב מסוים הוא ושתי אחיותיו, אסתר ושורל'ה, חברו לקרוביהם בלודביפול וגדלו בבית סבתם. יונה זוכרת היטב את הבחור המקסים ואת הפעם האחרונה בה הם נפגשו. היה זה בסמוך לפרוץ המלחמה כשיונה עשתה את דרכה כפליטה מזרחה לעומק רוסיה. היא ראתה אותו, לחלוטין במקרה, חייל רוסי ישוב על גבי הטנק שלו העושה דרכו מערבה לכיוון החזית. הם החליפו סימנים בתנועות ידיים מכיוון שלדבר לא ניתן היה וזו היתה הפעם האחרונה שהוא נראה בחיים. קרוב לודאי שנפל כחייל בקרב. אחיו ואחותו הצליחו להגיע לארה"ב (דטרויט) אחרי המלחמה וגם אותם יונה פגשה בביקורה שם.

למעלה מימין:

יוסל'ה גלוזמן, היה חבר היודנרט בעיירה בזמן הכיבוש הגרמני, נספה. משמאל זהו ישראל קוגוט, היה מדריך ב"שומר הצעיר" בעיירה, שרד את השואה כפליט בברה"מ, לאחר המלחמה היה פעיל בארגון "הבריחה" באוסטריה, עלה ארצה והקים את ביתו ומשפחתו במושב אביחיל, שינה את שם משפחתו לנחמני.