לודביפול מש' שורצמן 10ג
מוטל פנחס-שלמה'ס - קווים לדמותו
מאת יהודה רבר
תרגום מתוך המקור היידי בחוברת הזיכרון לקהילת לודביפול (שקדמה להוצאת ספר הזיכרון) משנת 1958. כותב הדברים, יהודה (לייביש) רבר, בן העיירה וניצול שואה, מיוזמי ומובילי הוצאתו לאור של ספר הזיכרון. מוטל פנחס-שלמה'ס, הלא הוא השו"ב ר' מרדכי זאב הלוי (שורצמן או שברצמן, ושחורי לאחר עלותו ארצה), שכינויו בעיירה "מוטל דער שויחט", יושב בשמאל התמונה. פנחס שלמה הוא שם אביו וכך הזדהו היהודים לפני (וגם אחרי ....) שהרשויות כפו עליהם שמות לע"ז. התמונה היפה לצד דברי הזיכרון הללו מופיעה גם בעמ' 260 בספר הזיכרון לקהילה שיצא לאור ב 1965. תרגמה מיידיש, אמי, נכדתו של מוטל השוחט.
"כולם הכירוהו בכינויו מוטל השוחט, היה אדם דתי מאד לעצמו ולמשפחתו אולם לא התערב בעניינם של אחרים שלא הקפידו בקיום במצוות. זה נבע מאישיותו ואופיו והבנתו לנפש הזולת. הוא רצה להרבות בקהל את מידת גמילות החסדים, מעשים טובים, שמירת השבת וכיבוד הזולת. היה דתי קיצוני במרבית חייו והיה מסור לכל ודעתו נתונה ללימוד תורה. גם אביו, פנחס שלמה, היה שוחט ואני זוכר אותו היטב.
מוטל לא רצה שילדיו ילמדו אצל מלמדים זרים. רק הוא ולא אחר לימד את בנו בכורו יוסף את ה"א.ב." זה לא מנע מארבעת ילדיו לשאוף רחוק ולבנות בכוחות עצמם את עולמם. הבן יוסף למד בישיבה, הבן השני מנחם מנדל למד בסמינר למורים בוילנה ואילו הצעירים יהודה וזוסיה, למדו בחדר המודרני "גאליצקין" (של המלמד גאליצקע, בו למדו עברית וגם חשבון !). אני זוכר שילדיו של מוטל היו הראשונים בהישגיהם בעיירה. הם התעמקו בין היתר בנושא שיבת ציון והעלייה לארץ ישראל. מנחם היה לעיתונאי עורך בעיתון "דבר", יהודה לשחקן בתיאטרון "האהל" וזוסיה למפקד בכיר ב"הגנה" וסופו בטרגדיה כשנפל על משמרתו.
מוטל, אף שהיה שוחט, פעל יום יום למען הנזקקים בעיירה. אני זוכר אותו מכין חבילות קטנות ומסמנן לחלוקה. פעם אחת הוא הזמין אליו מספר מקורבים וביניהם יחיאל גיטרמן, יחיאל פיינר, יענקל טובבין ואותי והציג בפנינו את המצב הכלכלי של יהודי העיירה העניים, בעלי המלאכה ואלו העוסקים במסחר זעיר. הוא נתן לנו להבין איך באמצעות עזרה של 50 זלוטי ניתן להעמיד אותם על רגליהם. הוא הסביר ונימק שאנחנו צריכים להירתם ולסייע להוביל את קופת גמילות החסדים של העיירה.
כולנו הבנו את גודל המשימה ודבריו החמים השפיעו עלינו מאד. כולנו התחייבנו באותו מעמד לסייע לו במשימה שלו – בעזרה לנצרכים."