לודביפול מש' שורצמן 104ב

תרגום מיידיש:

בעה'ש, יום א', אחד ושלושים יום לספירת העומר תרפ"ט, סעלישט.

כל בנינו היקרים לנו מאד, מנחם וצפורה שתחיו !

כל זאת עבור החיים והשלום יתן ד' לשמוע זמ'ז כל-טוב ולהתראות בכי טוב.

אך זה עתה קיבלתי מכתב אשר בו נודע לנו על האסון המר שקרה לנכדנו ת.נ.צ.ב.ה.

בקראי את המכתב הקטן שכתב יהודה שלנו, רעדה אחזתני וחדלו עיני דמע ושפכתי לב שפל מיגון. אמנם, בנינו היקרים, דעו לכם שדבר ה' והשגחתו נעשה בזאת אין לערער על מידותיו, ד' נתן וד' לקח והד' יחזיר ויתן ! ממרום יענה ד' תחינתכם וינחם אתכם וימלא את חסרונכם בכפל כפליים.

(עד כאן המכתב ב"לשון הקודש" ומכאן ממשיך ביידיש)

יקירינו, בבקשה מכם אם זה רק ניתן, השתדלו מעומק לבכם לשמור איש על רעהו, זה יעזור לכולכם להתאושש. אני מבקש מכם שתכתבו לנו מיד איך אתם מרגישים ! לנו קשה מאד להתגבר על דאגותינו לכם, איך מתמודדים עם האסון הנוראי שפקד אתכם ואת כולנו.

אמא נמצאת עכשיו עם יוסף לסדרת טיפולים בזריקות קווארץ, הרופאים מייעצים כי לאחר החורף הקשה יש לחזור שוב על הטיפולים ! אמא ויוסף עדיין אינם יודעים דבר על פטירתו של נכדנו.

אכתוב לכם בהקדם, מרדכי זאב

(חלקו השני של המכתב מיועד לשני אחיו הצעירים של מנחם)

יהודה וזוסיה יקירינו, סלחו לי על שעדיין איני כותב לכם תשובה למכתבכם שקיבלנו זה עתה. אני הרוס ושבור מהאסון שפקד אותנו ובגלל דאגתי הרבה למנחם וצפורה שאבדו את בנם בכורם. מבקש אני מכם, אם רק אפשר, שתבקרו את מנחם וצפורה, תעודדו אותם ותחזקו אותם ואת עצמכם. אנו מאד דואגים לכם, על כל מה שעובר עליכם, כאשר כאן במרחקים, אמא ואנכי דואגים וסועדים את אחיכם יוסף. המחשבות אודותיכם מעבירות אותנו על דעתנו ואנו מנסים להתאחד אתכם במחשבותינו וברגשותינו. קשה לנו מאד לשאת את כל מה שעובר עליכם ועלינו.

אביכם מרדכי זאב

 הערות לטקסט:

ב 26 במאי 1929, קרוב לחודשיים לאחר מות נכדו, מגיעה הבשורה לסב בעיירה הנידחת בפולין.

בשורות רעות גם מצד בריאותו המידרדרת (שחפת) של יוסף, בנו הבכור של הכותב ואחיהם של מנחם, יהודה וזוסיה.