לודביפול מש' שורצמן 111ד

תרגום מיידיש

 

לכבוד בנינו היקרים לנו מו'ה חיים יהודה וזוסיה יהושע.

את מכתבך יהודה קיבלנו ואנו מודים לך על כך, שכתיבתך אלינו לעיתים קרובות גורמת לנו לסיפוק רב ובגלל התחשבותך בנו. לדאגותינו לכם אין גבול. ההתמדה שלך מעוררת בנו כבוד והערכה ואנו מאד גאים בך. עם זאת, אנו מוטרדים מאד שאין אנו שומעים ממנחם וצפורה מאומה, מה קורה איתם ? אני מאד מבקש מכם, יהודה וגם זוסיה, שתנסו להשפיע עליהם למעננו ולכתוב לנו ! אני לא מבין מה קרה איתם, חוסר הידיעה גורם לנו ליסורים רבים, צריך להימנע מדאגות ולכתוב לנו תיכף מה מתרחש אצלם !

היו לנו שלום וברכה, הדורש בשלומכם, מרדכי זאב.

יוסף יכתוב לכם עכשיו !

 

 

אחי היקרים יהודה וזוסיה !

תודה לך יהודה על ההתחשבות שלך בנו ועל כתיבתך אלינו. במשך שבועיים הרגשתי לא טוב ולא היה ביכולתי לכתוב, עכשיו, תודה לאל, השתפר מעט מצב בריאותי. אכתוב לכם יותר פרטים לאחר שאפגוש את הרופא צייטלין. אני מבקש מכם לענות בהקדם על מכתבי וכן לקבל ידיעות אודות מנחם וצפורה ובעיקר על מצבם. חוסר הידיעה גורם לכולנו דאגות אין קץ עד אשר נקבל אות חיים מהם.

שרה אשתי וילדי דורשים בשלומכם יהודה וזוסיה.

מאחל לכם ברכות בריאות וכל טוב, שלכם בידידות, אחיכם יוסף.

 

 

אני מחכה בכליון עיניים לשמוע מכם, ואם אין ביכולתנו לראות ולפגוש איש את רעהו בגלל המרחקים, אז לפחות מעט נחת מכם. השתדלו להתמיד בקשר היחידי שנותר לנו על ידי ברייבלאך (מכתבונים ביידיש). קשה מאד להורים לשאת געגועים לילדיהם (ביידיש:) זייער שווער ! להרגיש את הכאבים שמלווים אותך מחוסר ידיעה (ביידיש:) אריבעצעטרואגן. על כן, אני מבקשת ילדי שלי, שאתם תעברו לעיתים קרובות אצל מנחם וצפורה ותראו מה קורה שם איתם, לעורר אותם ולבקש שייקחו עט ביד וייכתבו את שמם, לפחות בכדי להוריד דאגה מליבנו !

אנחנו סובלים מהמרחק הרב בינינו וחיים מיום ליום, הזמן חולף ילדי ואנו חיים בציפיה ובתקווה מתי נזכה סוף סוף לראות ולשמוע אתכם. מחשבות לא טובות שמלוות אותנו ושאלוהים יהיה בעזרנו.

שלכם אמא שמחכה לאות חיים, כתבו מיד.

בני יקירי זוסיה שתחיה !

אני מאד מתפלאת עליך שאינך מוצא זמן לשמח מעט את ליבנו ולכתוב כמה מילים, אשר בכוחן לגרום לנו שמחה.

ועכשיו לגבי דאגותינו בקשר למנחם וצפורה שאין אנו שומעים מהם ואודותיהם מאומה ! אני פונה אליך בני, ראה אותם ואמור להם כי הם חייבים לנו כמה מילים.

מה נשמע אצלך זוסיה ? האמת היא שאני הולכת ומשתגעת מרוב מחשבות המתישות אותי מדאגתי לך יקירי !

אמא שלך שמאחלת לעצמה לשמוע מכם משהו טוב !

בתקווה, אמא.

הערות:

הדאגה העצומה של ההורים  לשלושת ילדיהם "שפרחו מהקן" ועלו לארץ ישראל (בתחילת שנות העשרים) היא אין סופית בעוצמתה ובכאבה ותמיד המרפא הוא האמונה באלוהים ובתקומת ישראל ! במיוחד בולטת דאגת האם לבן הזקונים האהוב זוסיה (זוסק'ה). קרוב לוודאי שבגלל היותו אקטיביסט בטחוני באופיו וחבר ארגון "ההגנה", דאגת ההורים אליו ולשלומו הינה גדולה במיוחד. לאחר מות בנם הבכור יוסף ב 1930 (משחפת כאמור) בעיירה, ההורים נחושים לעשות מעשה ולהתאחד עם בניהם בארץ ישראל. ב 1934 עולים מרדכי זאב ורבקה אשתו ושני נכדיהם ! ילדי בנם הבכור שנפטר, ומתיישבים בתל אביב. המשפחה אמנם מתאחדת אבל הטרגדיה לא תמה - זוסיה עצמו נהרג בעת מילוי תפקידו כארבע שנים לאחר מכן !

 

אמי לא הכירה למעשה את אביה !

 

הערה חשובה: אפשר שמכתבו של יוסף שורצמן, המצטרף כאן להוריו בכתיבה לשלושת אחיו בארץ ישראל, הוא מכתבו האחרון טרם מותו ב 23 בפברואר 1930 והוא בן 32. אין ספק כי מותו, יחד עם מות נכדם אורי פחות משנה קודם לכן, החיש את צעדי הוריו לעלות לארץ ישראל ולסיים בכך פרק של חיי משפחה יהודית בגולה במשך מאות בשנים.

מידע-נוסף2

לודביפול מש' שורצמן 111

מכתב קודר, ככל הנראה מסוף שנת 1929. מההורים…

לודביפול מש' שורצמן 111א

לודביפול מש' שורצמן 111ב

לודביפול מש' שורצמן 111ג

לודביפול מש' שורצמן 111ד

תרגום מיידיש   לכבוד בנינו היקרים לנו מו'ה…