לודביפול מש' שורצמן 13ד

תרגום מיידיש

בעה"ש, יום כ"ט טבת תרפ"ה, סעלישט

כבודם של היקרים והנכבדים ה"ה מנחם מנדל, חיים יהודה וזוסיא יהושע שיחיו.

הברכה והשלום איתמו כולנו וכן לשמוע מכם כ" (כל טוב ?) ולהתראות במהרה בכי טוב. עדיין לא קיבלנו ממך מנדל את המכתב אחרי הפסקה של כשישה שבועות ומאז אנו מצפים למכתבך. אנחנו כבר כתבנו לכם כמה מכתבים אודות שברי בעלי חשיבות אולם עד כה לא קיבלנו תשובתכם. עד כה לשאלתכם אם קיבלנו משהו אודות הילדים, אזי אין לנו תשובה. אודות שאלתכם, כבר שלחנו מכתב ואין לנו מה לעשות.

על יהודה וזוסיא אנחנו לא יודעים דבר וזה כבר ארבעה שבועות שלא קיבלנו דבר. אפילו כמה מילים היו עוזרות להבין את המצב ומה מתחולל אצלכם. אנחנו מוכרחים לדעת. תשתדלו לענות לי על כל מכתב שכתבנו לכם. לא כתבנו לכם שום דבר חדש. החורף הוא לא כל כך קשה כמו שהיה פעם ונעבור אותו איכשהו. לא יכול להיות יותר גרוע ונתגבר.

היתה שרפה בעיירה, נשרפו כליל שני בתים ליד שני הנהרות. שני הבתים של הערש שמואלע הבן של מלכע'ס פיירמן ודינרשטיין. אנחנו לא ניסינו להציל בגלל שהאש לא הגיעה אלינו, מרחק שני בתים מאיתנו הצליחו לכבות את האש. מה היה קורה חס וחלילה אם זה היה קורה לנו. עכשיו אנו מחכים בכליון עיניים כדי שנדע איך להתנהג. (רק המילה "להתנהג" כתובה עברית). עכשיו אצלנו לפני חנוכה ונתכנס כולנו ביחד להדליק נר חנוכה. יוסף עם הילדים יחד עם שורקה נמצאים כאן בע"ה הם הגיעו שמחים בעגלה.

בית הדוד ח"ל (?) שלום

גרשון המלמד הגיע אלינו עכשיו הביתה. אנו אנחנו כותבים דרישת שלום ("גריס") בשמו. גם גיטל כותבת (?).

הערה: פז'אר, פאז'ר (מכבי אש, מכבי אש), נזכרת אמי, 80 שנה ויותר לאחר הארועים שחוותה כילדה ! היתה הקריאה שנשמעה מכל עבר כשפרצה שרפה בעיירה. מרבית מכתבי המשפחה שבפרק זה תורגמו על ידה.

על השרפות בעיירה כותב בספר הזיכרון לעיירה (עמ' 165-66) זינדל וסרמן. דבריו במקור ביידיש ותרגומם המדויק כאן נעשה ע"י שלמה גוטליב מהיישוב מורשת באוקטובר 2018: עיירתנו סבלה תמיד משרפות. כאשר לגוי מהכפר או מהסביבה התחשק לעשות "שמח" וכדי שאפשר יהיה לשדוד את בעלי הבתים, היה מצית בית וכך היתה פורצת תבערה גדולה. בשנים הראשונות עדיין לא היו כבאים בנמצא וכאשר היתה פורצת שרפה, כל בעל בית היה לוקח את מיטלטליו וממהר איתם לנהר או לכיכר או אף מחוץ לכפר .... היה זה בערבו של יום רביעי כאשר אנכי ועוד מספר חברים וחברות עמדנו ברחוב כשלפתע שמענו צעקות "שרפה, שרפה" וראינו את ביתו של אלי הערש גורפינקל עולה בלהבות .... פרצה מהומה ופניקה בעיירה כשאנשים אורזים את מיטלטליהם ונסים, מי לנהר ומי לכיכר .... הצדיק רבי גדליה יצא אל המרפסת הפונה אל השרפה והחל להתפלל למען היהודים היקרים שלנו ....