לודביפול מש' שורצמן 17ז

תרגום מיידיש

(פותח כמנהג בלשון הקודש) בעזרת השם  א' ניצבים וילך י"ד אלול תרפ"ח  סעלישט ("ניצבים וילך" הן פרשות השבוע הנקראות סמוך לראש השנה)

כבוד בנינו היקרים והחביבים לנו מאד, מורה הוראה מנחם מנדל וזוגתו היא כלתנו מרת צפורה ואוריל'ה בנם יחיו

תודה לאל החיים והשלום איתנו כולנו יחד. יתן ה' לשמוע זמ"ז (ר"ת זה מזה) כל טוב ולהתראות בכי טוב

קיבלנו את מכתבכם לפני מספר ימים ואנו מודים לכם מאד דבריכם. ככל שאוכל, אענה לכם מיד לכל שאלותיכם. ברוך השם ותודה לאל אנו בבריאותנו הרגילה כפי שהיתה טרם נסיעתכם מכאן. הפרנסה ברוך השם כעת היא לא מן העניות חלילה ולא מן העשירות, שהאל יעזור ושנהיה בריאים. מלבד ההוצאות שלנו ישנם גם המיסים העירוניים שכרגע אינם יקרים מדי. אין לנו כרגע כל תוספות בגלל שנוכחות הצבא אינה מעלה ואינה מורידה. העסקים עם זאת חלשים ומחירי השחיטה הם כל הזמן אותו הדבר. יוסף כרגיל עסוק בבנק ואינו מתפנה לעניני השחיטה.

אצל הדוד, אין חלילה כל בעיה של כתיבה, הם פשוט מבקשים מכם לכתוב אולם כשמגיע זמן הכתיבה אליכם, הם שוכחים. מאחיכם קיבלנו ברוך השם מכתב ומיד ענינו להם, מן הסתם הם הראו לכם אותו. כעת אנו מבקשים שתכתבו לנו בפרוט אודותיכם וראשית כל על בריאותכם. בתמונה ששלחתם לנו נראיתם מאד רזים, כתבו אודות הפרנסה, האם יש לכם די למחיה בנוחות, כמה אתם מרויחים בחודש, האם אתם עומדים בתשלומי שכירות הדירה ואיך העבודה ? אל תתאמצו מדי. מה שלום אוריל'ה, כתבו לנו בפרוט אודותיו, האם הוא כבר מדבר ומה אודות בעית השמיעה שלו ? כבר כתבנו לכם על ה"סגולה" לכך, יש למרוח היטב בכל ערב לפני השינה את אזור הצדעות בשמן זית טוב. שלא תתיסרו, השם יתברך יעזור, אי"ה הוא ידבר כמו שאר הילדים. ושאר הילדים, מה שלומם ואיך בריאותם בזמן האחרון ? לחוד אנו מודים לך צפורה לדרישת השלום שלך וכתבי לנו גם בעתיד. היו בריאים כולכם ואנו מאחלים לכם כוח"ט (= כתיבה וחתימה טובה), פרנסה ומזוני רוויחי בכ"י (ר"ת בכן ירבו), אביכם מרדכי זאב.

(ומכאן כותבת האם רבקה, לבנה מנחם ולכלתה צפורה) ילדים יקרים ואהובים מנחם, צפורה ואוריל'ה, שתחיו כולכם בבריאות כפי שאני מאחלת לכם מעומק ליבי. אני מודה לכם מאש יקירי על שאתם כותבים לנו. אתם שואלים אודות בריאותנו אך הצטערנו ולקחנו לליבנו כי הילד אינו מדבר עדיין. אני מתארת לעצמי את יסוריכם וצר לי על כך, הלוואי והיו לי כנפיים והייתי עפה אליכם לראות מה אתו. אני מבקשת מכם ילדי היקרים כי מיד כשיתחיל לדבר מספר מילים, אמרו לנו זאת ללא דיחוי, כתבו על הכל. אודות יוסף אני יכולה לכתוב שכעת, תודה לאל, היו לנו קצת זמנים טובים בבריאותו ושהאל ימשיך ויעזור כך ושלא נדע יותר מרעה. אם יתרחש משהו נכתוב לכם מיד.

הלב שלנו נשבר יקירי כי במצב שנוצר אין מרגוע, אני לא יכולה להסיר מראשי את היסורים שלכם בנוגע לילד שאינו יכול לצערנו לדבר וזה גורם לי לחשוב איפה מקומי בעולם הזה מה שגורם לי אי נחת רבה. בקיץ האחרון חשבתי לעזור לכם במעט כסף אך מה שעבר על יוסל שלנו השכיח זאת מליבי. לפי המצב נראה שיש שם משבר גדול והאל יודע כיצד נצליח לעבור את זה. גם מיהודה וזוסיה אין לנו עדיין נחת ועל מה שקורה אתם אין אנו יודעים דבר היות שהם כותבים רק לעיתים רחוקות. אז זהו, הנה אנו מזדקנים וחלפו להן "שבע השנים הטובות" ולאחר נסיעת שלושתכם, הקשר היחידי שנותר הוא רק דרך "ניירות".

ממני, אמכם, המבקשת תשובה מיידית.

(ומכאן ל/שני בניה הצעירים, יהודה וזוסיה) ילדי היקרים יהודה וזוסיא (גם זוסיה) שתחיו ותהיו בריאים כפי שאני מאחלת לכם מעומק ליבי. קיבלנו מכתבכם ומיד ענינו לכם, אני מאד מבקשת מכם שלא תתנו לנו לחכות הרבה למכתב הבא, קחו בחשבון את אי הוודאות שיש לנו מילדינו ומה שזה גורם לנו. בחיים של מנחם הרבה בעיות ובעיקר הילד שעדיין אינו מדבר וזה מדיר שינה מעיני. גם מצב בריאותו של יוסל אחיכם כאן אינו טוב וזה גם כן גורם לנו לצער רב. חשבנו לשלוח לכם מעט כסף, שהרי לנסיעתכם לא"י לא נתנו לכם דבר, וזה עולה לי בהרבה בריאות שאין אנו עוזרים לכם. רק האל יודע איך אתם מסתדרים. לו הייתי רק יכולה "לקפוץ" אליכם לרגע ולהעיף מבט בילדיי, זה היה נותן לי כח להמשיך לחיות. גם הימים וגם הלילות קשים עלינו וכך עוברים חיינו. אנו מקווים כבר לשמוע בשורות טובות מכם. מאד הייתי רוצה גם להיות מאותן אמהות שילדיהן נגישים להן, אך אני לצערי איני ביניהן וכך נוצר המצב בחיינו שנהיינו מרי נפש ואני "מדברת" אל הנייר. הייתי רוצה לכתוב לכם מעט גם על עיירתנו סעלעשט אך אני כותבת רק עם משקף אחד ועל כן זה קשה לי.

ממני, אמכם המצפה לתשובה מכם

(ומכאן שוב כתב ידו של מרדכי זאב) ילדים יקרים. אני יכול לספר לכם על כך שחייצ'ה נסעה מקנדה לאמריקה, לבוסטון ולקחה את כתובתו של בנה של אחות אמי. הוא תאר במילים יפות את אומץ ליבה על כך שהיא מסתובבת בעולם הגדול. מחייצ'ה עצמה עדיין לא קיבלתי שום מכתב רק שיינדל כתבה לי שהיא מבינה שזה ישמח אותי באם אשלח לכם את כתובתה במכתב אחר. אני ביקשתי משיינדל שתשלח לי את כתובתה. אודות הילדים, אני יכול לכתוב לכם שהם מאד טובים, אנו מברכים אתכם ומוסיפים גם את ברכתם.

בדיוק לקראת סיום הכתיבה קיבלנו את גלויתכם, גם את האתרוג ששלחתם כבר לקחנו מהדואר ואנו מודים לכם מאד מאד על המתנה. מי יתן והאל יברך את השנה החדשה לטובה, בכלל ובפרט, מאביכם המברככם, השוחט מרדכי זאב. אנו מברכים גם את יהודה וזוסיה ג' פעמים, כתבנו להם מכתב נפרד ואנו מאחלים גם להם שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

הערות לטקסט

"נוכחות הצבא". הצבא הפולני הקים בסיס קבע גדול בקסרקטין ביער שבפאתי העיירה ונוכחותו שם הביאה בסופו של דבר לתנופה משמעותית לכלכלת העיירה.

"יוסף, כרגיל, עסוק בבנק ואינו מתפנה לעניני השחיטה". כנהוג וכצפוי במשפחת שוב"ים מדורי דורות, יוסף (יוסל) הבן הבכור הוסמך לרבנות ולשחיטה ואולם ה"מודרנה" לא פוסחת גם עליו (שלושת אחיו היו לפעילים ציוניים מובהקים, הפנו עורף לדת ועלו לא"י) והוא מעדיף את עיסוקו כמנהל "הבנק העממי" בעיירה, הגוף המופקד על סיוע כספי (ללא ריבית) לנזקקים.

"מה שלום אוריל'ה .... ומה אודות בעית השמיעה שלו ? .... כבר כתבנו לכם על הסגולה לכך, יש למרוח היטב בכל ערב לפני השינה את אזור הצדעות בשמן זית" וכן, "הילד עדיין אינו מדבר וזה מדיר שינה מעיני". לליקוי השמיעה (חרשות) ישנן השלכות והתוצאה שהוא גם לא יכול לפתח כישורי דיבור !

"מצב בריאותו של יוסל אחיכם כאן אינו טוב וזה גם כן גורם לנו לצער רב". בניגוד לדברי האב קודם לכן שמנסה לרכך את עצמת הבעיה, האם שמה את הדברים נכוחה ומתארת עד כמה רע מצבו של בנה.

"אני יכול לספר לכם על כך שחייצ'ה נסעה מקנדה לאמריקה, לבוסטון, ולקחה את כתובתו של בנה של אחות אמי .... שיינדל כתבה ....". אמו של הכותב, חיה, אשת ר' פנחס שלמה רייזל'ס, היא דמות בענף המשפחתי שהמידע אודותיה כמעט שלא קיים. אפשר ששם משפחתה מהבית הוא בורינטר ושיום פטירתה הוא כ"ב בחודש ניסן, אי שם לפי שנת 1924. קטע המכתב כאן עוסק בבן אחותה שהיגר בשלב כלשהו לאמריקה (בוסטון) ואשר שם אשתו ככל הנראה שיינדל. גם זהותה של אותה חייצ'ה הנזכרת כאן כמי שהגיעה אף היא לאמריקה, אינה ידועה לפי שעה.

"קיבלנו את האתרוג ששלחתם". משלוח אתרוגי ארץ ישראל לגולה בפרוש השנה החדשה היה מנהג ידוע ומקובל, גם בימינו אנו.