לודביפול מש' שורצמן 20ב

תרגום מיידיש

יקירי שלום

במזל טוב לנו ולכולנו נולד לנו בן ונכד. רחל ילדה בשבת .22.9 ושיהיה לכולנו במזל טוב. היה משמח את ליבנו אם אבא היה עימנו בשמחתנו אך מה ניתן לעשות שאלוהים כך רצה ואי אפשר לשנות. האדם אבל חזק מברזל כדי לשאת את הצרות אשר באו עלינו לפתע וללא כל התרעה. הכל בידי שמים וכשזה נוחת עלינו, על כולנו, משתלטים העצב, הצער והכאב של האובדן. ומה שלומכם אתם יקירינו ומה מתרחש אצלכם ? באופן בלתי צפוי, הערשל יקירנו נסע לרחל לעזור לה (שיהיה בריא) ולמשפחה, לנחם ולתמוך בהם בכל מה שאפשר.

נועהל'ה ודאי כבר ילדה גדולה ולדודה מגיע מזל טוב שזיסקה מאנאפולי מצא כלה בשעה טובה. אני מסיימת את מכתבי, נעשה מאוחר והשבת בפתח ואני צריכה להדליק נרות. כולם מאחלים לכם כל טוב ובריאות. כתבו לעיתים יותר קרובות. אמא דורשת בשלומכם, היא עדיין לא התאוששה ועל כן אין ביכולתה לכתוב לכם.

חנה

הערות לטקסט

הכותבת היא כאמור אחותה של היולדת והיא מספרת כי השמחה על הולדת הילד מהולה בצער המתמשך על מות אבי המשפחה – אהרן רזניק שו"ב. הרך הנולד נקרא כמובן ע"ש סבו. רבקה אלמנתו של רזניק ("אמא עדיין לא התאוששה") היא חוליית הקשר של הענף המשפחתי בגולה עם זה שבארץ ישראל והיא אחותו של המכותב מרדכי זאב (שורצמן) שחורי.

הכותבת מראה בקיאות בארועים הקשורים לפלג המשפחתי החי בא"י מה שמצביע על קשרי מכתבים אמיצים לאורך שנים. "זיסקה מאנאפולי" שמצא כלה הוא זוסיה שחורי, בן דודה של הכותבת בא"י, והציון "מאנאפולי" המוצמד לשמו הוא רמז לכך שמוצא משפחת אמו הוא מהעיירה זו.

כל בני המשפחה הנזכרים כאן בלי יוצא מהכלל, החל מהילד אהרן שדבר הולדתו נמסר פה, אחותו לאה והוריו, דודתו חנה הכותבת כאן, בעלה וילדיה, רבקה אימן האלמנה וכל בני המשפחה האחרים, נספו כולם בשואה.

אמי שתרגמה את הדברים הללו זוכרת היטב את הנפשות הפועלות כאן מתקופת ילדותה בעיירה טרם עלייתה ארצה. הילוד אהרן רזניק הוא בן דודה.