לודביפול מש' שורצמן 3א

תמלול המכתב (השלישי) של רבי שמואל רוטנברג מרובנה

ב"ה אור ליום ג' כ"ג שבט תרס"ל  ראוונע

החוה"ש [=החיים והשלום] לכבוד ידידי הרב המופל(י)ג, מופלא בתורה ויראה חו"נ [=חכם ונחמד] כש"ת [=כבוד שלום תורתו] הר' מרקיל נ"י [=נרו יאיר] מו"ץ [=מורה צדק] בסעלישטש

הובא לפני הר' פינחס שלמה שו"ב ממחניכם בקובלנא רבה על איזו אנשים מביהכנ"ס [=מבית הכנסת] חייטים דמחנם ק' הרוצים לפרוץ גדר ולקפח פרנסת הרפ"ש הנ"ל בענין הכנסת החזנות ששייך לרפ"ש הנ"ל עפ"י חזקתו שהחזיק בזה הוא ואבותיו זה רבות בשנים, וגם ראיתי את הכתב שנעשה דין זה בשנת תרכ"ט, וכעת רוצים להפקיע ממנו את שלו בכדי ליתן להש"ץ [=להשליח ציבור] שלהם.

והנה מתרעם גם על כ"ת [=כבוד תורתו] מדוע הוא מסלק א"ע [=את עצמו] מלריב ריבו ולשפוט משפטו באשר החוב מוטל על כבודו שהוא מארי דאתרא, אך ע"ז [=על זה] דנתי את כ"ת [=כבוד תורתו] לכף זכות, כי הוא מחמת חולשת קיום הדת בעתים הללו בעו"ה [=בעונותינו הרבים], אך עכ"ז [=עם כל זה] לפטור א"ע [=את עצמו] מכל וכל ולראות און וחמס ולשים יד לפי אינו נכון, ועכ"פ אנשים הקרובים אל החילול אין אנו רשאים לשתוק.

והנני בזה להודיע להש"ץ המקפח, ולהאנשים המסייעים בידו הנני להודיע, כי הוא עון פלילי ואיסור גדול הם עושים בזה. ענף מענפי גזילה היא, וש"ץ [=ושליח ציבור] כזה שאינו חושש לזה ראוי להעבירו מהיות ש"ץ עפ"י דתה"ק [=דת תורתנו הקדושה], אך ורק באם שיש להבע"ב [=להבעלי בתים] והש"צ הנ"ל איזו טענה נגד זה מחויבים מקודם להציע טענותיהם לפני כ"ת [=כבוד תורתו] וכאשר יראה שיש ממש בטענותם, ולא ירצה בעצמו להזדקק לזה, אזי יהיו מחויבים שני הצדדים לקבל עליהם רב אחר שישפוט בעניניהם, אבל כל זמן שלא יבררו את זכותם, ולא ישיגו פסק היתר ע"ז [=על זה], אזי הר' פינחס שלמה הנ"ל בחזקתו עומד על מחצית הכנסת החזנות הנ"ל, וחלילה להבע"ב [=להבעלי בתים] ולהש"צ [=ולהשליח ציבור] שלהם לנגוע בשל רפ"ש מאומה, ומכש"כ [=ומכל שכן] הרח"ש שנופל ליד כ"ת [=כבוד תורתו] חלילה לו להיות נושא ונותן ביד בחלקו של ר' פינחס שלמה למוסרו לזולתו.

את כ"ז [=כל זה] ימחול כ"ת [=כבוד תורתו] להתרות בהם משמי ובטחוני באחב"י [=באחינו בני/בית ישראל] שאחר שידעו כי יש איסור בדבר, ימנעו בעצמם, ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה.

וחיים וברכה ושלום ישיגו ובזה אשאר ידידו דו"ש [=דורש שלומו] מוקירו ומכבדו כערכו. הק' שמואל רויטנבארג מורה הוראה דפה.

[=מקום החותמת - ה"ק שמואל רויטענבארג, מורה הוראה דפה ראוונא]

הערות לנושא הגימטריה בתיארוך

כדי שיהיה מעניין או לרמז טוב או לפתוח תמיד בדבר תורה, נהגו ישראל להכניס פסוק מפרשת השבוע או מחג קרוב או מעניין מתאים לתוכן המכתב המצוי בפסוק בתורה. הדרך לשלב את הפסוק הייתה כך: נניח שאנחנו כעת בשנת תנ"א [לפני 300 שנה+], ואני כותב מכתב ברכה לידיד רחוק שעוקר כעת לעיר אחרת, אז אני כותב לו "בס"ד, ג' חשוון שנת 'לך לך מארצך' לפ"ק". וכעת אסביר. המלים כמובן מפרשת לך לך, ואני משתמש בהן לרמז על תוכן המכתב שאדם הולך לו מארצו וממקום מגוריו, והערך המספרי של המלים 'לך לך מארצך' שווה ל-451 היינו שווה לשנת תנ"א, אך בעצם אנחנו נמצאים באלף השישי, היינו עברו עלינו ה' אלפים ותנ"א, ואם כן להיכן נעלמו האלפים, משום כך אני מסמן לפ"ק = לפרט קטן - פירוט קטן של השנים ללא האלפים. אילו הייתי מחשב גם את האלפים, אז יש כאלו שהיו מוסיפים 5 בלבד, ויש כאלו שהיו מוספים ממש 5000 [צריך גאונות כמובן לחשבן כ"כ הרבה ולהתאים לפסוק].

במקרה שלנו הרבנים לא השתמשו עם פסוקים, אך במכתב השני של רבי שרמן מרובנה, הוא כתב: "יום ג' לסדר 'ואלה המשפטים...' בשנת 'חיים וברכה ושמחה' לפרט", כלומר הוא לקח מלות ברכה והתאים אותן לגימטריה של אותה שנה, הערך המספרי של המלים 'חיים וברכה ושמחה' שווה 660 היינו שנת תר"ס. הוא הוסיף לפרט, כשכוונתו שהוא לא מחשב את הכלל - היינו כולל האלפים, אלא רק את הפרט, את המאות - תר"ס ולא ה'תר"ס.

תודות

תודות מעומק הלב לר' משה שוחט, ידידי ושאר-בשרי, על תמלול הטקסט והבאורים מאירי העיניים (מוצ"ש, 2 בספטמבר 2017).

מידע-נוסף2

לודביפול מש' שורצמן 3

יום ג', כ"ג בשבט תר"ס הוא 23 בינואר…

לודביפול מש' שורצמן 3א

תמלול המכתב (השלישי) של רבי שמואל רוטנברג מרובנה…
error: Alert: Content selection is disabled!!