לודביפול מש' שורצמן 6א

אודות ר' מרדכי זאב שורצמן (שחורי בארץ ישראל) הלוי, 1876-1939

מוסמך לרבנות, שו"ב (שוחט ובודק) בלודביפול עיירתו (כינויו בחיבה "מוטל דער שויחט") וכך גם לאחר עלותו ארצה. גם אביו ר' פנחס שלמה רייזל'ס היה שו"ב בעיירה וגם בנו הבכור יוסף הוסמך לשחיטה (אם כי לא עסק בה בפועל). שם אמו חיה בריינדל. מרדכי זאב נמנה על חסידי הרבי מסטולין ובבית הכנסת של חסידי הרב בעיירה הוא התפלל. עפ"י עדויות בני העיירה, בית המשפחה היה "בית יפה וטוב", ממוקם על גדות יובל של נהר הסלוצ' הגדול, בצמוד לבית המדרש.

מרדכי זאב היה מהדמויות הנערצות בעיירה בשל יושרו ובשל דאגתו שאינה יודעת גבולות לנזקקים. היה נוהג לאוסף כספים מבעלי היכולת ומעבירם בבחינת "מתן בסתר" לנצרכים תוך שהוא עצמו מקיים חיים של צניעות וענווה מופלגים. למרות היות שורשיו נטועים עמוק במסורת העיירה מדורי דורות, היה אדם ליברלי מאין כמותו ("ג'ינג'י" בשערו ובאופיו ..) והראיה לכך שהעניק לבניו חינוך לציונות ולתרבות עברית וגם הגשימן הלכה למעשה. בכור בניו, יוסף, היה דתי "מתקדם", מנהל הבנק העממי / גמילות חסדים בעיירה ונפטר משחפת בדמי ימיו. שלושת הבנים הצעירים עלו לארץ ישראל בשנים 1922-24. מנחם, איש ספר ומנהיג ציוני, היה לעורך ומגיה בעיתון "דבר" ובהוצאת הספרים "עם עובד". יהודה הכשיר עצמו כנגר אומן טרם עלותו ארצה, היה חבר בפלוגת "גדוד העבודה" שחנתה בתל אביב ולאחר מכן נמנה קבוצת השחקנים (הקואופרטיב) מקימי תיאטרון הפועלים "אהל" ומהשחקנים המובילים בו. זוסיה הצעיר היה לאיש ביטחון עתיר פעלים בארגון "ההגנה". לאחר עלות שלושת בניו ארצה כאמור, ולאחר פטירת בנו בכורו בעיירה, עשה מעשה, ובגיל 58 השאיר את הגולה מאחור ועלה אף הוא לארץ ישראל עם רעייתו, נכדו ונכדתו.

מרדכי זאב נפטר כחמש שנים לאחר עלותו ארצה, לא לפני שהיה עד לנפילת בן זקוניו, זוסיה, בעת מילוי תפקידו ב"הגנה". מהכיתוב על מצבתו בבית הקברות נחלת יצחק (צפון) אנו למדים כי יום הגעתו ארצה היה יום ד' בתמוז תרצ"ד (14 ביוני 1934), אחד עשר יום לאחר יציאתה החגיגית של המשפחה את עיירת מכורתה, כ 230 שנה לאחר שראשוני היהודים התיישבו בה.

לודביפול מש' שורצמן 6

ר' מרדכי זאב שורצמן (שחורי) הלוי, 1876-1939 סבא…

לודביפול מש' שורצמן 6א

אודות ר' מרדכי זאב שורצמן (שחורי בארץ ישראל)…
error: Alert: Content selection is disabled!!