לודביפול ציונות הלכה למעשה 1

על ראשית הציונות בעיירה ב"ספר לודביפול" לזכרון הקהילה

מתוך המאמר "ציונות ועליה ארצה" מאת אפרים קוזיול (עמ' 28-29):

לרב מוטל השוחט היו 4 בנים שהיו מראשוני הציונים בקהילה. היו אלה יוסף, מנחם, יהודה וזוסיה (שחורי) הם נרתמו לתורה ולעבודה, למדו נגרות אצל חנינא הנגר ועשו חיל במלאכתם. על יהודי העיירה זה עשה רושם כביר, היתכן ? בני מוטל השוחט יהיו בעלי מלאכה ? הם ארגנו בית ספר בהנהלתו של מנחם שחורי והתלמידים עשו חיל בלימודיהם. המורים מנחם, יהודה, זוסיה, חיים שיינמן, יוסף סגל ושלמה גורפינקל, באמת רוו נחת מהם. בני רב מוטל ארגנו גם ועד למען היתומים כדי לאפשר גם להם ללמוד. לפעולה נרתמו גם אחרים מחוגי האינטליגנציה כמו ילדיו של יוסף פיקובסקי, מוטל מיכאל שולמן והבנות הבכורות של הרב, ינטה וחיה גיטל חזן, וגם רוחקה רזניק בת השוחט השני שגם הם מקורבי משפחת שורצמן. הילדים והמורים היו פעילים מאד, ארגנו חוגים לזמרה והציגו בעיקר מחזות קלים על יהודה המכבי ועל חנה ושבעת בניה.

וכותב יהודה רבר במאמרו "גיא ההרגה" (עמ' 98):

הראשון שהפיץ בין הנוער את הרעיון הציוני היה מנדל שורצמן, שנקרא בארץ מנחם שחורי. הוא למד בסמינריון למורים בוילנה וכשחזר הביתה לימי חופש וחג, היה מכנס אותנו ומספר לנו על מולדת חדשה בה יושבים יהודים עובדי אדמה ומדברים בשפה העברית. הוא ארגן את "הקורא הצעיר" בשנת 1919 שמטרתו היתה הפצת השפה העברית. בפרוטות האחרונות היינו קונים ספרים עבריים וכך הקמנו ספריה קטנה וביוזמתו של המורה יוסף סגל הוקמה קבוצה של חובבי תיאטרון אשר הציגה ביידיש. בין המשתתפים היה גם יהודה שחורי (אחיו של מנחם) שנקרא אז יודיל שורצמן. זה היה הגרעין הראשון להקמת תנועה ציונית פעילה וערה אשר הקיפה אחר כך 90 אחוז מהנוער.

על הכותבים:

אפרים קוזיול הוא יליד שנת 1911 ולפיכך, ילד כבן 10 בעת פעילויות בית הספר המתוארות כאן, עלה ארצה ב 1933 ונפטר ב 1966.

יהודה (אריה/לייביש) רבר, ניצול שואה מגיא ההרגה גופא, נולד בשנת 1906, עלה ארצה ב 1947 ונפטר ב 1982.