מחנות העקורים פרנוולד ויורדנבאד הגאולה האישית 2א
על פנחס אוסטרובסקי ומשה פורשפן:
פנחס (1922-1983) היה מהצעירים הבולטים בעיירתו לודביפול שבמחוז ווהלין. לאחר שסיים לימודיו בבית הספר היסודי "תרבות" בעיירה, יצא ללימודי חקלאות בבית הספר החקלאי היהודי רב-ההשפעה בלודמיר כהכנה לעלייתו ארצה. לאחר סיפוחה של פולין ע"י ברה"מ בספטמבר 1939 נגנז כמובן חלום העליה ארצה ופנחס השתלב בעבודה כאגרונום במערכת הסובייטית. זו היתה גם הצלתו כאשר הצטרף אל הצבא האדום הנסוג עם בוא הפלישה הגרמנית ביוני 1941. ברחו איתו מזרחה גם הוריו מרדכי ורחל ואחותו הצעירה פנינה. האם שהיתה חולת סוכרת לא החזיקה מעמד בלי תרופות ונפטרה, פנחס, אביו ואחותו שרדו. בת העיירה יונה רבר, בעצמה פליטה בברית המועצות בתקופת המלחמה, מספרת לי (בפגישה עימה, אחת מני רבות, בקיבוצה יקום ביום 7 באפריל 2017) כי פגשה את פנחס לראשונה לאחר המלחמה בעיירה ברזנה הסמוכה ללודביפול כשהוא, אביו ואחותו הגיעו לשם ברכבת שהביאה איתה פליטים מעומק אוקראינה. זה היה בסביבות מאי-יוני 1945, אומרת יונה. במחנה העקורים פרנוולד שבגרמניה לאחר מכן, פנחס היה מהפעילים הבולטים במשימות ההכנה של הניצולים לבניית חיים חדשים ולעליה ארצה. אביו שהתאלמן כאמור, נישא במחנה לבת העיירה רוזה גולדמן שניצלה בעור-שיניה ושרדה ביערות אולם איבדה את בעלה אליעזר. ביולי 1948 עלתה המשפחה ארצה. בראשית דרכו בארץ התגורר פנחס עם משפחתו ברחוב ביאליק ברמת גן, שרת בצבא הקבע עד לפרישתו בדרגת סגן אלוף.
משה או בכינויו מוישה (1923-2003) בן כיתתו וחברו הקרוב של פנחס. כמו פנחס, ברח אף הוא לרוסיה עם פרוץ המלחמה. הוריו זאב (חיט בעיירה) ומרים, אחותו גיטל ושני אחיו יהושע וישראל שנשארו מאחור, נספו. עם חבריו לבריחה, נחום פלדמן והאחים איסר ומוניה שלייפר, הם עבדו בקולחוזים שונים. בשלב מסוים, משה ואיסר גויסו לצבא הפולני (שהיה תחת פיקוד סובייטי כמובן) ואלה המדים בהם הוא נראה בתמונה זו. יונה רבר מספרת לי גם כי פגשה את משה בעיר ביטום שבפולין ביוני-יולי 1945. מביטום היא נסעה לסמינר הכשרה בלודז' ולאחר מכן למחנה עקורים בגרמניה. פורשפן, כך הסתבר לה, נסע לדוד שלו בארגנטינה, שם הוא התחתן ואף נולד לו ילד וב 1956 (כיוון שהיה בית"רי מושבע ולא ראה את עצמו חי עוד בגולה, אומרת יונה) עלה ארצה. המשפחה הקימה את ביתה במושב עשרת ומשה היה מחנך, מורה ומנהל, מהמובילים בחבל ישובי גדרות.
תודות: תמונות ומסמכים הסטוריים רבי-חשיבות נמסרו לי לצורך התעוד באדיבותה הרבה של ריקי אוסטרובסקי ויסני, בתו של פנחס, ותודתי העמוקה נתונה לה על שיתוף הפעולה.
