מכתבי מונייק גרפינבוים מהחזית המזרחית 6ג
כותרת תחת התמונה: תחת דגלו של לנין במנהיגותו של סטלין
המושלם משטחי מולדתנו קדימה למען הכנעת כובשים גרמנים וגירושם מעל הכתובת חותמת הדואר:
מוות לכובשים הגרמנים !
שייך לצבא
(הנמען)
מדינה סובייטית אוזבקית, העיר בוכרה
מפעל תפירה ע"ש 20 שנים לקומסומול (ארגון הנוער הקומוניסטי)
אגף הזמנות, גולדמן
לכבוד פוליה
(השולח)
דואר שדה צבאי
77770-Y
גרפינבוים מונייק
גוף המכתב (תרגום מרוסית)
| שלום פוליה היקרה, | 24 בספטמבר 1944 |
כבר כתבתי לך כמה פעמים אבל לא קיבלתי תשובה, והיום, כשקיבלתי בבת אחת כל המכתבים שלך, שמחתי מאוד. אצלי הכל בלי שינויים. אני נמצא עכשיו באסטוניה, עדיין לא השתתפנו בקרב אך תכף נתחיל להכות בנבלות הארורות, לנקום על שפיכת דם חפים מפשע של אהובים ויקרים ביותר שלנו שנרצחו בידי פושעים. לגבי האירועים שקרו בעיירה שלנו, כתבתי לך במכתב אחד, אם כי זה לא כל כך מדויק. מבוריס אני מקבל מכתבים לעתים רחוקות, מאברהם, פחות נדיר. פולה, לא כתבתי לאח שלך. אם תכתבי לו, תמסרי לו דרישת שלום חמה של חייל, דרישת שלום מהחזית. פולה, אחותי היקרה, יגיע היום וניפגש, אני חולם לעתים קרובות על היום הזה, הוא יהיה חגיגי ובלתי נשכח.
שמרי על עצמך, בריאות טובה ואל תחסכי על עצמך דבר. פולה, לי אל תדאגי, לא חסר לי כלום. להתראות, כתבי לעיתים קרובות, אני לוחץ את ידך בחוזקה. נשיקות, מונייק.
(דף אחרון)
פולה היקרה. עם מי את ביחד מהעיירה שלנו ? שגם הם יכתבו לי מתישהו. תמסרי להם ד"ש ממני.
(חותמת הדואר).
הערות לטקסט
"אברהם" הנזכר במכתב כמי שכותב לו לעיתים קרובות הוא אברהם גרפינבוים, בן-דוד אביו של מונייק. ושוב, יונה רבר מספרת לי כדלקמן: אברהם גרפינבוים, בן לודביפול, בן בכור מבין חמישה אחים, היה בחור מוכשר מאד וגם יפה תואר. הוא יצא ללמוד בסמינר למורים בווילנה ובזמן הסיפוח הסובייטי הוא חזר כמורה (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה) לעיירה. בווילנה הוא גם נישא לבחורה בת עיירה סמוכה בשם פניה, אף היא מורה, והיא הגיעה ללודביפול יחד אתו. בשלב מסוים היא נכנסה להריון וכשהגיע זמנה ללדת, נסעה לבית הוריה. זמן מה לפני בוא המתקפה הגרמנית של יוני 1941 אברהם נסע לבקר אותה ושם תפסה אותם המלחמה. היא נשארה עם התינוקת בבית הוריה (ונספתה כמובן) ואילו הוא ברח לרוסיה וניצל. היה איזה דיבור באותה עת, מוסיפה יונה, שרק לגברים יהיה מסוכן בזמן הכיבוש הגרמני ולכן היו הרבה מקרים שגברים השאירו נשים וילדים מאחור וברחו לבדם. הוריו של אברהם וארבעת אחיו בלודביפול נספו גם הם. לאחר המלחמה אברהם התחתן עם בחורה רוסיה, הקים איתה משפחה ונשאר ברוסיה, בן אחד שלו עלה ארצה.
"אח של פולה" הנזכר גם הוא במכתב הוא אריה (לייב) גולדמן שעלה ארצה לפני המלחמה.
