מכתבי מונייק גרפינבוים מהחזית המזרחית 8ב
תרגום מרוסית
שלום לך פוליה יקרה ! | 8 בנובמבר 1944 |
כבר בתחילת דברי, אני שולח לך את איחולי, חיל על אדמת פולין, לרגל יום השנה למהפכת ה 27 באוקטובר. לרגל הארוע קיבלנו מתנות וגם יי"ש ובשביל חיל זה דבר לא רע בכלל. נערכה עבורנו גם הופעה בשטח.
לאחרונה נלחמנו בשני מקומות והחזית התקדמה, גם אני לקחתי חלק בזה. אצלי הכל בסדר ובלי שינויים. אתמול קיבלתי מכתב מאבריימל ואשתו, הם כותבים שאצלם הכל בסדר וגם הבת שלהם גדלה יפה.
אנחנו מתכוננים עכשיו לפעולה ולקרבות גורליים כי אנחנו נמצאים בנקודה שממנה נתקדם לכיוון ברלין. אנחנו מוכנים לבצע את המשימה ההסטורית כפי שהחבר סטלין הגדיר אותה, "להרוג את הפשיסטים עד האחרון שבהם, במאורות שלהם". אני מבטיח לך אני מבטיח לך פוליה שהם ישלמו את המחיר על רצח הקרובים שלנו החפים מפשע ואם אני לא אקיים את היעוד הזה שלי, את יכולה לקרוא לי "חלאה". אני כבר לא יכול לחכות שהם ישלמו את מחיר מעשיהם הנפשעים ורק כשאבצע זאת אוכל לחיות בשלום עם עברי.
(המשך מעברו השני של הדף) פוליה – יש לי בקשה אחת ממך, אם לא קשה עבורך, אנא שלחי לי צעיף (= כיסוי הראש המסורתי שהבנות נוהגות לאסוף שערן תחתיו) שלך שיהיה לי מזכרת ממך ואני מבטיח לשמור עליו כעל בבת עיני. אם זה מתאפשר, את יכולה לשלוח גם תמונה שלך ועל זה אהיה אסיר תודה ממש, אחיך ! כשאת שולחת, את יכולה להכניס את הצעיף למעטפה ולשלוח כמו מכתב רשום.
בינתיים אני מסיים, כתבי פוליה מה שיותר תכוף, שכן המכתבים מהקרובים מעניקים לנו תחושת חיים ומחזקים את המורל החיילי. גם מילים ספורות הן עבורנו קשר עם העולם הקיים ואנו מחכים להן תמיד.
מאחל לך הצלחות בחייך, פריסת שלום לביילה ולדורה, שלך, מונייק. אם את זקוקה לכסף, אני יכול לשלוח לך.
כתובות וחותמות
כתובת הנמען מתחת לחותמת העגולה שמשמאל: הרפובליקה האוזבקית של ברית המועצות, העיר בוכרה, בית החרושת לבגדים "20 שנים לקומסומול", מחלקת גזירה, לידי גולדמן פולי. כאן קו הפרדה ומתחתיו פרטי השולח: דואר שדה צבאי 77770-Y, גכפינבוים מונייק.
בחותמת הדואר העגולה מימין ניתן להבחין במועד בו הגיע המכתב ליעדו – 25 בנובמבר 1944, ולצידה חותמת "נבדק ע"י הצנזורה המרכזית" וכן מספרו של הבודק 13982.
טקסט נוסף מתחתיו בכתב יד ובדיו בצבע שונה לא פוענח.
הערות לטקסט
"אבריימל ואשתו ובתם הקטנה" הוא אברהם גרפינבוים המוזכר עוד במכתב קודם, בן דוד אביו של מונייק שנמלט לרוסיה עם בוא המתקפה הגרמנית ביוני 1941 ואיבד אשה ותינוקת שנשארו מאחור. בשלב הזה כבר נישא בשנית, לבחורה רוסיה, והם אף הורים לבת קטנה. "ביילה ודורה" הן האחיות ויינשטיין שאף הן מוזכרות במכתב קודם ואשר הגרו לקנדה בתום המלחמה.