מכתבי מונייק גרפינבוים מהחזית המזרחית 10ד

תרגום מרוסית

דף ראשון

שלום לך אחותי היקרה ! 16 בדצמבר 1944

 

כבר בראשית דברי אני מבקש למסור לך דרישת שלום חמה של חייל ולאחל לך את הטוב ביותר לחייך. סלחי לי שלא כתבתי מזמן. אנחנו כל הזמן בתנועה בשטח ולא היה מתי לכתוב. קיבלתי את התמונה שלך ואני מודה לך עליה. הייתי שולח לך בשמחה תמונה שלי אבל אין לי אפשרות כזאת.

לפני כמה ימים קיבלתי שני מכתבים מבוריס. באחד מהם כתבה לי גם דודה רוזה, אשתו של לייזר, וביקשה ממני למסור לך דרישת שלום חמה. בוריס נדרש להתגייס לצבא. אני לא יודע אם הוא יתגייס או לא. בכל מקרה נושא זה יתבהר במכתב הבא.

פוליה היקרה, אני שמח מאוד שאת חיה ברווחה ולא נזקקת לדבר. גם לי יש מספיק מהכל בינתיים. אני מקבל תשלום חודשי כך שאני יכול לשלוח לך כסף אם יהיה צורך.


דף שני

בחודש שעבר שלחתי לאברהם 160 רובלים כמתנה לבת שלו.

פוליה, אם תראי את מויסיי (= משה) פורשפן, תמסרי לו דרישת שלום חברית, ושיכתוב לי, הרי הוא חבר קרוב שלי, העברתי אתו את שנות הילדות, למדנו יחד בחדר ואחר כך בבית הספר, רכבנו יחד על אופניים, שחינו בנהר סלוץ’ ובילינו ביחד במפגשים. שיכתוב לי בפירוט על הכל. עם ראבר אבריימל (= אברהם ראבר) ועם כץ בירלה (= ברל כץ) התכתבתי גם לפני זמן מה אבל איבדתי את הכתובות שלהם. אני מצטער מאוד על כך שאיבדתי אות הקשר איתם.

דינה פרסמן ממז'יריץ' שסיימה ביחד איתי את בית הספר בן עשר הכיתות כתבה לי פעם ללודביפול אבל מאז שהתגייסתי לא קיבלתי ממנה מכתבים. עכשיו אני מתעניין רק בך, בבוריס ובאברהם, אני רואה בכם אחות ואחים.

אחותי היקרה, אל תחסכי מעצמך שום דבר, תבריאי ושמרי על בריאותך.


דף שלישי

כתבי לי לעיתים קרובות ואל תעלבי אם לא תקבלי ממני מכתבים לעיתים קרובות גם כן, תביני שאני חייל ותנאי החיים שלי שונים מאוד מחיי האזרח.

כאן אני מסיים, מאחל לך את הטוב ביותר, מנשק אותך ולוחץ בחוזקה את ידך. ד"ש לדורה וביילה ולכל המכרים, שלך מונייק.


דף אחרון (כתובות וחותמות)

רפובליקת אוזבקיסטן בברית המועצות, העיר בוכרה

מפעל הבגדים על שם עשרים שנים לקומסומול (= איחוד הנוער הקומוניסטי)

מחלקת גזירה, עבור גולדמן


הערות

"קיבלתי את התמונה שלך". לאחר שביקש לא פעם צעיף ותמונה למזכרת, מצאה פעסל לנכון לשלוח לו את תמונתה.

"קיבלתי שני מכתבים מבוריס" הוא גיסו של הכותב, הניצול בוריס סולומיאניק. רבקה אשתו (אחותו הבכורה של מונייק) ובתם הקטנה נספו כאמור.

"דודה רוזה אשתו של לייזר" היא רוזה גולדמן אבל בעת הזאת היא אלמנתו של לייזר שנספה והכותב מודע לכך ללא ספק.

"שלחתי לאברהם 160 רובל כמתנה לבת שלו". "אברהם" שגם שמו עולה לא מעט במכתביו של מונייק הוא אברהם גרפינבוים, בן-דוד אביו, וכפי שתואר כבר קודם לכן, הוא נמלט לרוסיה ואילו אשתו ובתו הקטנה שנשארו מאחור נספו. ברוסיה הוא הכיר בחורה מקומית ונישא לה ו"בתו" לה מקדיש מונייק את מתנתו היא מנישואים שניים אלה. אברהם גרפינבוים ומשפחתו החדשה נשארו ברוסיה בתום המלחמה.

"משה פורשפן". נמלט לברית המועצות עם בוא המתקפה הגרמנית ביוני 1941, במושב עשרת לאחר עלותו ארצה.

"ראבר אבריימל" הוא הניצול אברהם רבר, בקיבוץ נגבה לאחר עלותו ארצה.

"כץ בירלה" הוא הניצול ברל כץ, בוויניפג קנדה לאחר המלחמה.

"דינה פרסמן", הניצולה בת העיירה מז'יריץ' הסמוכה ללודביפול. לאחר עלותה ארצה דינה קורץ-ינאי בחיפה.

"דורה וביילה" הן האחיות ויינשטיין שהיגרו לקנדה לאחר המלחמה.

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!