מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3ה

תרגום חלקו הראשון של המכתב, צבי שטגר כותב לבנו ביידיש

לבוב, 18 בינואר 1939

בני יקירי ! (הפתיח תמיד בעברית)

בשמחה שלא ניתן לתאר על הנייר, סוף סוף קיבלנו את מכתבך ויומיים לאחר מכן הגיע עוד אחד. שני הימים הללו היו אצלנו כחג ושוב אנחנו מתחילים בציפיה למכתב הבא ומקווים שלא תארך כמו הפעם. תאר לעצמך מה עובר עלינו כאשר בכל ערב אנו שומעים ברדיו מה שקורה בארץ. שמענו מה שאירע בחיפה בשבוע שעבר עם שני השוטרים היהודים. אנו מסתפקים בגלויה אבל רק שיהיה תכוף יותר.

אצלי, כמו גם אצל שלאווינסקי, לא השתנה הרבה, דהיינו מהבחינה הפיננסית. הרי בסך הכל זה עסק קטן שלא יכול לספק פרנסה לשתי משפחות. למשפחה אחת זה היה יכול להספיק אבל לצערי איני יכול להישאר לבד. צריך מחזור של לפחות 1000 זלוטי ואת זה לצערי אין לי. בכל אופן, אני מרגיש עכשיו יותר טוב ממקודם. המחייה באופן כללי מצריכה סכום של 150 זלוטי לחודש. עם העזרה ממך ומיאנעק ובחיי צמצום אנו מצליחים לעבור את החודש. ההוצאה לבית הספר מסתכמת בכ 80 זלוטי לחודש. עקב המצב, ההוצאות בכלל קטנו לעומת מה שהיה פעם ותודה לאל אנחנו מרוצים כי אנו עדיין זוכרים את אותה שנה שלפני נסיעתך. אנו רק מבקשים בריאות טובה לנו ולך, וגם מזל, ושישרור שקט אצלכם ואיכשהו גם נוכל פעם להיות ביחד.

העיתונות כאן אומרת שיהיה פיחות בשער המטבע אבל בינתיים זה לא קורה. עבור 1 ליש"ט מקבלים כאן 28-29 זלוטי דרך חלפנים פרטיים, בבנקים משלמים לא יותר מ 25-26 זלוטי. אני חושב שאצלכם אפשר לקבל יותר זלוטי, ואם כן, אפשר אולי להחליף שם ולשלוח לנו זלוטי.

חוץ מזה אין חדש, אמך תכתוב גם כן. מנשק אותך, אביך צבי

הערות לטקסט

הארוע עם שני השוטרים היהודים המוזכר במכתב הוא ההתקפה הרצחנית של ערבים בחיפה ביום 22 בדצמבר 1938 עליה דווח בעיתונות התקופה כך: "אתמול בשעה 5 אחר הצהרים הותקף משמר משטרה ביריות על ידי 4 ערבים ברחוב יחיאל בהדר הכרמל. הנוטר נחמן ספיר נהרג והשוטר אהרן חזנוביץ' נפצע קשה". בהיות אלי עצמו שוטר במשטרת המנדט בחיפה ! לא קשה לשער עד כמה גדולה היתה דאגת המשפחה לשלומו.

המצב הכלכלי קשה מנשוא, לא ניתן עוד להתפרנס בכבוד, המפעל המשפחתי הקטן (לאריזות דיקט) שסיפק פעם בסיס איתן לשתי משפחות, אינו יכול עוד לפרנס אפילו אחת. חיים בצמצום רב. אלי, עם משכורתו הצנועה כשוטר במשטרת המנדט בארץ ישראל, מעביר סיוע מדי חודש בחודשו. גם "יאנעק", אחיו הצעיר של אלי, מסייע בידי המשפחה ככל שידו משגת.

כדי למנוע אי הבנות בהמשך, ההתיחסות לאח הצעיר ע"י בני המשפחה היא בד"כ בשם יאנעק (= יעקב) בעוד שהוא עצמו מקפיד לחתום תמיד בשמו השני, יוסף, ותמיד בעברית.

תרגום חלקו השני של המכתב, הניה שטגר כותבת לבנה בפולנית

מילו האהוב ! (= מילו, שם חיבה  לשמו הפולני של אלי – מקסימיליאן).

אנו מודים לך על הכסף ששלחת, בעיקר לושה כה שמחה שלא שכחת אותה. דבר אחד אני חייבת להעיר לך שמאז שהתידדת עם הטשאפים (= משפחת טשאפ, משפחת סבתו מצד אמו של אלי) הפסקת לכתוב באופן סדיר. אל תיקח דוגמא מבעריש שכותב להורים שלו פעם בשנה. תחשוב איזה אופי נורא יש לו, התחתן ללא ידיעת הוריו, אפילו לא טרח להודיע להם. נודע להם רק מהמכתב שלי שכתבתי לסבתא לראדזיכוב, שהוא הזמין אותך לחתונה וקנית לו מתנה וכו'. איך זה מוצא חן בעיניך ?

מזג האוויר אצלנו עכשיו נח, בכל הארץ הפשרה מלאה. היום למשל 10 מעלות ומה מחר, אין לדעת, הלוואי כך עד האביב. בדצמבר לעומת זאת היה כפור חזק. חוץ מזה אין חדש. יש לי נחת רבה מלושה, היא לומדת בשקידה ובזמנים החופשיים עוזרת לי קצת. אצל הקרובים גם כן ללא שינוי. קיבלנו היום מכתב מקורנפיין, הוא בתל אביב.

מברכת ומנשקת אותך, אמא שלך

הערות לטקסט

"לושה" היא בת הזקונים, אחותם הצעירה, היפה והמוכשרת, של אלי ויוסף. כפי שנראה בהמשך, מכתביו של האב לבנו תמיד ביידיש בעוד שאמו, אחיו ואחותו כותבים בפולנית יוסף כותב לעיתים גם עברית ! הוא חניך ומדריך בתנועת נוער ציונית שם ידיעת העברית היא מנדטורית ואין להתפלא על כן שהוא כותב ומתבטא בה ללא קושי.

מידע-נוסף2

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3

18 בינואר 1939, צבי שטגר לבנו ביידיש. תרגום…

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3א

דף שני.

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3ב

הניה שטגר לבנה בפולנית. תרגום והערות בנספח.

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3ג

דף שני.

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3ד

27 באוקטובר 1936, פתיחת קו תעופה מפולין לא"י.…

מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 3ה

תרגום חלקו הראשון של המכתב, צבי שטגר כותב…
error: Alert: Content selection is disabled!!