מלבוב לארץ ישראל חליפת מכתבים מבשרת טרגדיה 22ב
תרגום מיידיש
לבוב, 21 ביולי 1939
בני יקירי ! כפי שכתבתי לך בגלויה הקודמת מה 17 בחודש וסיפרתי לך שמספר מסמכים החיוניים לשם קבלת פספורט כבר אספתי, אולם לצערי איני יכול למסור אותם ל"ארגון" כי יש צורך לשלם שליש על החשבון. עד היום אף אחד לא נרשם. אני שואל את עצמי אם האדון ברנשטיין יוכל להלוות את הסכום עד צאת הפספורט וזה כלל לא בטוח, אולי זה יקרה ברגע האחרון.
אולי איננו יודעים כמה זה דחוף היות שיותר מחצי לא נרשמו בכלל. ישראל שלח דמי הוצאות לחעשין והוא יסע יחד עם יאנעק.
מנשק אותך, צבי.
הערה
עפ"י הדברים כאן ברור שהמשפחה מתכננת עליה ארצה בדרך כזאת או אחרת באמצעות ארגון עליה ב' (ה"ארגון" המוזכר כאן) של "ההגנה" אולם אין ביכולתה לעמוד במשימות הבירוקרטיות העצומות ובהוצאות הכספיות הכרוכות בכך ! ניתן גם לחוש בדחיפות הדברים על פי סמיכות הכתיבה באותם ימים הרי גורל כשגלויה רודפת גלויה ונשלחות כולן בדואר אויר. חוסר האונים והסוף הטרגי המצפה למשפחה עם המלחמה שבפתח היו נחלתם של מליוני היהודים במרחב הזה.
