מלחמת השחרור קיבוץ מענית 1א
על קבוץ מענית בתקופה שטרם המלחמה
בפגישות רבות עימו בביתו שבגבעתיים ובעיקר רישום ממצה של דבריו בפגישה ביום ה 1 במאי 2014 סיפר לי הלוחם אברהם רווח (לימים במחלקת מקלעים בינוניים בפלוגה המסייעת של גדוד 33) על התקופה המשמעותית שהעביר בקבוץ מענית. קבוץ מענית זאת יש לזכור, הוא הנקודה העברית הצפונית מזרחית ביותר בשרון וחשיבותו האסטרטגית באותה עת גדולה ביותר.
אברהם היה איש "מחלקת הנוטרים" של ההגנה שבסיסה היה בקבוץ מענית, תחת פיקוד בריטי למראית עין. בתקופה שטרם המדינה, היו בפעילות נרחבת באזור, בין היתר בחסימת ציר הכביש טול כרם – בקה אל גרבייה – ואדי ערה וכן את ציר חדרה - ואדי ערה, כדי למנוע מעבר כוחות ערבים בין הריכוזים הגדולים הללו. כמו כן, בפעילות לשמירת עורק התנועה העברי החשוב מזכרון לחיפה פתוח מחסימות של הערבים. באחד הארועים הדרמטיים, החברה נעו במשוריין על הציר כדי לשמור אותו פתוח. זה היה משוריין גרוטאה ששכב בבנימינה עוד מתקופת ה"מאורעות" ושפצו אותו בצורה מאולתרת כדי להתאימו למשימות החדשות. בתנועה על הציר, בא לפתע מולם משוריין של הליגיון, ירה לעברם צרור אדיר ולאחר מכן פנה והסתובב חזרה. אברהם זיהה את הליגיונר על הצריח (חבוש כפייה אדומה) ירה ופגע בו. בשלב הזה, כשהמשוריין של הכח שלנו "על הג'נטים" והחברה בסכנה מיידית שיחוסלו ע"י ערבים מקומיים, הופיע "כמו מהשמיים" כח משוריין בריטי (של "הדוויזיה המוטסת") ולמרבה ההפתעה יצא ממנו קצין בריטי, פקד לרתום את המשוריין הפגוע לגורר שלו, קרא ללוחמים שלנו "come along boys" וחילץ את הכח לחיפה ! אברהם אומר שזה היה ככל הנראה קצין יהודי ואחרת לא היה סיכוי לכח להיחלץ משם בחיים. עם עזיבת הבריטים סמוך לקום המדינה, פורקה מחלקת הנוטרים ולוחמיה פוזרו בגדודי "אלכסנדרוני".
