סטניסלבוב משפחת זוסמן 18א
כמה ציוני דרך מרכזיים בפעילותו הציבורית של אברהם זוסמן, מתוך הספר "ערים ואמהות בישראל, סטניסלבוב"
בשנת תר"ע (1910) יסדו תלמידי הגמנסיה הממשלתית שברחוב קאז'ימייז' ארגון צופים אולם התלמידים היהודים הוכרחו על ידי חבריהם הפולנים לעזבו וכך הקימו ארגון צופים ציונים שמייסדו ומפקדו הראשון היה אברהם זוסמן. בשנה ההיא נוסדו גם בערים אחרות בגליציה ארגוני צופים ציונים האמונים על תורת באדן פאוול. בשם הארגון, "השומר", נקב ד"ר גרשון ציפר, בהערצת אגודת "השומר" בארץ ישראל. בוועידת "צעירי ציון" שהתקיימה בלבוב נדונה דיון מקיף שאלת הפיכת "צעירי ציון" לתנועה צופית .... מאז ועד פרוץ המלחמה נדונה שאלה זו כמעט בכל הוועידות הארציות השנתיות של "צעירי ציון". בוועידה הארצית שהתקיימה בלבוב בתרע"א (1911) הרצה אברהם זוסמן על הצופיות. ב 1912 עזב זוסמן את סטניסלבוב להמשיך לימודיו באוניברסיטה בוינה ובמקומו נבחר כמפקד "השומר" שמואל גרנר. (עמ' 279).
הועידה הציונית הארצית שנפתחה בלבוב ב 4 במאי 1921 היתה נתונה לרושם המסעיר של מאורעות הדמים ביפו וחזקה את התנועה הציונית במזרח גליציה כלפי פנים וכלפי חוץ. באותה ועידה נבחרו למועצה הארצית: ד"ר ראובן יונאס, ד"ר אלכסנדר ריטרמאן, ד"ר זיגמונט הורוויץ, ד"ר אנזלם שטרומוואסר (ציונים כלליים), אברהם קירכנר וד"ר אברהם זוסמן (התאחדות). (עמ' 247).
הימים ימי התחלת העלייה הרביעית, עליית המעמד הבינוני, שבאה בעיקר מפולין מחמת הלחץ הכלכלי. באותם הימים, במחתית תרפ"ה (1925), בא לפולין שליחה של ארץ ישראל העובדת, יהודה לביטוב מקרית ענבים, שהעלה את החינוך לחלוציות ואת ההגשמה העצמית, ביחוד בקרב חברי העבודה הציונית "התאחדות" ובין הנוהים אחרי הפרוגרמה של חיים ארלוזורוב. מורים, רופאים, עורכין דין וסוחרים בעלי רמה אינטלקטואלית התחילו מרגישים בסתירה שבין אורחות חייהם ובין האידיאולוגיה של תנועת העבודה הציונית אשר בשמה היו דוגלים. בכפר מיידאן, הסמוך לסטניסלבוב, באחוזתם של יורשי שלום זוסמן, התכנסו כמה פעמים חברים אלה ויחד עם יהודה לביטוב היו מבררים לעצמם את דרכי ההגשמה בארץ ישראל ואת הלבטים שבחיי הקבוצה. בכפר זה, בצל הארנים הגבוהים, על שפת הנהר ביסטריצה, נתגבשה ונתארגנה מבין חברי "התאחדות" בגליציה קבוצת חלוצים שחבריה היו בני שלושים ומעלה ובני מעמדות שונים. לקבוצה שבלטו בה ד"ר יעקב פרוינד, יעקב ידידיה עורך העיתון היומי "נאווי דזיענניק" והמורה דוד לכטר, נצטרפו מחברי "התאחדות" בסטניסלבוב, דברי תנועת העבודה בעיר: ד"ר אברהם זוסמן ומשפחתו, אברהם קירכנר ומשפחתו, שמואל שיינר ומרדכי רובינפלד. עלייתם עשתה רושם עמוק בעיר והגדילה כוחה של "התאחדות" שהיתה במזל התפתחות. החברים הפליגו לארץ ישראל, באו לקרית ענבים וכעבור שנה יסדו קבוצה עצמאית על אדמת זרנוגה שעל יד רחובות. קבוצה זו נושאת את שמו של הוגה המחשבה הציונית הסינתיטית ומנהיג הציונות בגליציה שלמה שילר, הלא היא קבוצת שילר. (עמ' 268-69).
המסגריה לחלוצים "ברזל" ואחר כך "סדנאות למסגרות הסולל" היוו את הגרעין שממנו התפתח וקם בית הספר המכני לנערים. חבלי העברת "הסולל" לרשות סניף "האגודה להפצת השכלה מקצועית בין היהודים בפולין הקטנה" (Wuzet) בשנת 1933 לא היו קשים כי היושב ראש שלו מזה שנים קרוב מאד להלכה ולמעשה לסדנאות "הסולל" ורצונו היה לחלצן ממצוקתן החמרית וליצור לפניהן אפשרויות להתרחבות. באסטדיה זו מילא תפקיד מכריע ד"ר אברהם זוסמן. בעזרתם הכספית החשובה של משפחת ליברמן ויעקב מרגושס יכול היה בית הספר להתפתח ללא הפרעות .... בית הספר שהיה מצויד במכונות, כלים ומכשירים חדישים והורו בו מורים בעלי השכלה כללית-מקצועית גבוהה, עלה במהרה לדרגה חשובה ובשנת 1936 הוכר כל ידי שלטונות החינוך הממשלתיים כבית ספר מכני. (עמ' 329-30).
הערה: עלייתם הראשונה של אברהם זוסמן ומשפחתו ארצה ב 1926, ב 1929 חזרו לסטניסלבוב, עלו ארצה פעם נוספת ב 1933.
