סטניסלבוב משפחת פאהן 5א

על ראובן פאהן מתוך "פנקס הקהילות" בהוצאת "יד ושם", פולין, כרך שני, גליציה המזרחית:

  1. בפעילות הציונית בהאליץ' כבר הוחל למעשה ב 1898 כשהוקמה האגודה "שערי ציון". באותה שנה היה קיים גם ארגון ציוני אחר, שבראשו עמד ראובן פאהן. (עמוד 173).
  2. "המזרחי" (בסטניסלבוב) חידשה את פעולתה אחרי המלחמה, ולמין 1934 עמד בראשה ראובן פאהן, סופר והסטוריון, נאסר על ידי הסובייטים ב 1940 ומת בסיביר. ( עמוד 367).
  3. בין אנשי הרוח שפעלו בסטניסלבוב באותה תקופה יצוינו בעיקר הסופרים: הוראצי סופרין, אריה שטרייט, ראובן פאהן, שמעון שפונד, המשורר פרידריך ברטיש והמו"ל אברהם רובינסון. (עמוד 368).

 

ומתוך "תולדות התנועה הציונית בגליציה" מאת נתן מיכל גלבר, כרך שני (1899-1918), הוצאת ראובן מס ירושלים, 1958:

  1. בשנת 1919 .... עבר מרכז המזרחי בגליציה לסטניסלבוב ובראשו הועמד ע"י המרכז העולמי משה הוכמן, אחד מראשוני התנועה הציונית בגליציה ומפעילי העסקנים הציונים בסטניסלבוב. .... (בתחילה) הוכמן חשש ליטול על עצמו תפקיד זה והציע את הדבר לסופר העברי ראובן פאהן. הלה השפיע על הוכמן עד שקיבל סו"ס את התפקיד. שניהם פרסמו קול קורא ופאהן עמד במסירות לימינו של הוכמן ועזר לו בעבודתו .... הוכמן והמזרחי הגליצאי היו נאמנים לתנועה הציונית כי הבינו שרק האחדות המוחלטת אשר היא (הציונות) מכילה, עושה את עם ישראל לחטיבה שלמה ומאוחדת. את נאמנותם זו הוכיחו בשנת 1911, כשנראו בקרב המזרחי הגרמני סימני תסיסה בקשר עם החלטת הקונגרס העשירי (1911) בעניני התרבות, תסיסות שעוררו גם שאיפות להתאחד עם אגודת ישראל. לשם ברור עמדת המזרחי אל החלטת הקונגרס התקיימה בברלין ב י"ז אלול תרע"א (9.10.1911) ועידת המזרחי בנשיאותו של הרמן שטרוק. על יסוד התיעצות עם הרב גדליהו שמלקיש הוחלט שראובן פאהן יסע בשם המזרחי הגליצאי לברלין וימסור שם את העמדה השלילית נגד כל ניסיון של יציאה מן ההסתדרות הציונית .... ולאחר מכן, כשנוסדה "אגודת ישראל" .... וביוני 1912 התקיימה בקאטוביץ' האספה המיסדת שלה .... בחוגי המזרחי הגליצאי התיחסו באי-אמון ליסוד האגודה והתנגדו להשתתפותו של המזרחי. מראשיו לא השתתף אף אחד באספה המיסדת. (עמ' 792-3).
  2. מפנה ניכר חל בחיים של המזרחי הגליצאי בקיץ 1913 עם ביקורו של רבי מאיר ברלין .... ביום ב' אדר תרע"ג התקיימה, בנשיאותו של נפתלי שור, אספת היסוד שבאו אליה גם נציגים מערי השדה. באספה זו נבחרו אל הועד הכללי בן 23 חברים (וביניהם) ראובן פאהן מהאליץ'. (עמ' 795-6).

 

אודות משפחתו:

ראובן פאהן, 1878-1940, מחבר הספרים "מחיי הקראים" ו"פרקי השכלה", בן אברהם, זכיין עשיר של קידוחי נפט וכריית פחם, וזיסל (נעמי), נולד בכפר סטארוניה (כ 12 ק"מ צפונית מערבית לנדבורנה). בצעירותו, לרגל נישואיו עם בת המקום, עקר להאליץ'. בהאליץ', כידוע, היתה הקהילה הקראית מהגדולות בגליציה וללא ספק היוותה את הגורם לסקרנותו והשראה לחקירותיו של פאהן בנושא. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עקב סערת הימים, נדד לוינה ולאחר מכן לסטניסלבוב, כתובתו האחרונה שם ברחוב גולוכובסקייגו. פאהן היה אוטודידקט ובמקביל לפועלו הספרותי התפרנס ממסחר (גלנטריה), בסטניסלבוב היתה לו חנות לדברי קליעה. ביקר בא"י כדי לבדוק את חלום התיישבותו בה אך לא עלה בידיו להגשימו.

האחים והאחות לבית פאהן: ראובן, יוסף נפטר בצעירותו, זליג יליד 1889 עלה ארצה, גולדה רוט ילידת 1891 נספתה בשואה, אהרן יליד 1897 עלה ארצה.

אשתו הראשונה של ראובן, רחל לבית קרן (נפטרה משחפת בצעירותה), וממנה שתי בנות שנולדו בהאליץ': חנה, ילידת 1898 ואטק'ה ילידת 1901. חנה היתה נשואה לישעיהו פאהן, בן דודה מדרגה שניה, ושניהם וכן בתם, נעמה, נספו בשואה. בת נוספת, חיה (ספראי לאחר נישואיה), עלתה ארצה ובן, אליעזר, לאנגליה. אטק'ה ובעלה מיכאל גולדברג ובתם הלה הגרו לפריז לפני המלחמה. השלושה שרדו את תקופת השואה בכפר צרפתי בזהות שאולה. ב 1972 עלתה אטק'ה ארצה וב 1996 נפטרה בתל אביב.  מאשתו השניה, חוה לבית בלום, נולד לראובן פאהן בשנת 1910 בן, יוסף (ע"ש אחיו של ראובן שמת בצעירותו). יוסף נספה בשואה.

לאור הנתונים כאן, ראוי לציין כי אהרן, אחיו הצעיר של ראובן, הוא בן גילה בדיוק של בתו הבכורה של ראובן, חנה !

התמונות באדיבות ענת אלון, נכדה גדולה של ראובן פאהן.

מידע-נוסף2

סטניסלבוב משפחת פאהן 5

ראובן הלוי פאהן, חיל בצבא האוסטרו-הונגרי, 1917

סטניסלבוב משפחת פאהן 5א

על ראובן פאהן מתוך "פנקס הקהילות" בהוצאת "יד…
error: תוכן זה מוגן - זכויות יוצרים