ווהלין ברזנה מש' שוחט פיירברג 4א

סיכום פגישות עם מלכה, אלמנת שמעון שוחט, בביתה שברעננה, הראשונה שבהן ביום 29 באוקטובר 2013

שמעון, 1915-1989, בנם של שלמה-גוטי ועטל שוחט לבית פיירברג. עטל היא אחותו הצעירה של הסופר בן תקופת ההשכלה וממבשרי הציונות מרדכי זאב פיירברג. הקרבה המשפחתית בין משפחת פיירברג למשפחתי שלי הביאה אותי לחקירה ממושכת, ובסופו של דבר, לאיתורה של המשפחה וברור הקשר. מלכה, אמם של הסופר ועטל (ולפחות בת אחת נוספת) היא אחותו של ר' פנחס שלמה רייזל'ס, והוא אבי סבא רבא שלי, ר' מרדכי זאב שורצמן. בני הדודים מרדכי זאב שורצמן ומרדכי זאב פיירברג קרויים ע"ש אותו סב, מצד אביו של שורצמן ומצד אמו של פיירברג. גם משלח היד, שוחט ובודק או מוהל, עובר במשפחות כחוט השני במשך דורות על גבי דורות (ועד עצם ימינו אנו !).

מרדכי זאב פיירברג נולד ביום ט' תשרי תרל"ה שהוא ה 20 בספטמבר 1874 ונפטר ביום כ' אדר תרנ"ט שהוא ה 2 במרץ 1899. ממידע המופיע באילן היוחסין רחב ההקף שבנה בשעתו קרוב המשפחה נח דגוני ניתן ללמוד כי עטל שוחט לבית פיירברג היא ילידת 1884, צעירה אם כן מאחיה הסופר ב 10 שנים בדיוק.

שלמה שוחט, אביו של שמעון, יליד 1888 (צעיר מאשתו בארבע שנים), גיטל אמו נפטרה בעת לידתו ולשמו הוסף השם גוטי לזכרה. שמו המלא, אם כן, שלמה-גוטי. האב, אלעזר (לוזר) שוחט, לאחר שמתה אשתו כאמור, נשא לאשה את אחותה הצעירה ממנה, חוה שמה. מנישואים אלה לא נולדו ילדים.

לעטל ושלמה-גוטי נולדו ארבעה ילדים: שמעון, שאשתו וצאצאיו כאמור בארץ, קרוי ע"ש סבו, אבי אמו, הבן הבכור משה-יהודה (יליד 1909) היגר לארגנטינה טרם השואה, שמואל (יליד 1918) ובת הזקונים מלכה (ילידת 1923) הקרויה ע"ש סבתה, אמה של עטל. שמואל ומלכה נספו בשואה.

בעיירה לודביפול הסמוכה לברזנה התגוררו הקרובים, בני משפחת שורצמן.

משה-יהודה, אחיו הבכור של שמעון, נשא בברזנה לאשה אחת בשם ביילקע לבית קוטין וכביכול בשל מעמדה החברתי הנמוך והתנגדות הוריו לנישואים, נאלצו השניים לנדוד ועקרו בסופו של דבר לארגנטינה. בארגנטינה הייתה קיימת כבר אז קהילה מבוססת של יוצאי ברזנה כך שהמעבר לשם היה נח במידה מסוימת. שמעון, שלמד בין היתר בישיבת "אהל תורה" הנודעת בברנוביץ' ובישיבה בעיר לוצק, הלך למעשה בעקבות אחיו כשהחליט להגר אף הוא. מלכה אלמנתו מספרת כי שמעה ממנו לא פעם שגם אביו דחק בו לעשות את הצעד הזה. ככל הידוע שמעון יצא את ברזנה בראשית 1939 (המועד המדויק אינו ידוע) והיות והיה זה צעד של גישוש לבחינת האפשרויות בארץ החדשה, אשתו הטריה ובנם הקטן נשארו בינתיים מאחור. למרבה הטרגדיה, פרוץ המלחמה וסיפוח פולין ע"י רוסיה ב 1 בספטמבר באותה שנה עשה את האיחוד ביניהם לבלתי אפשרי והשניים נספו בסופו של דבר בשואה. לבד מאשתו ובנם כאמור נספו גם שמואל, אחיהם הצעיר של שמעון ומשה-יהודה, מלכה אחותם, הוריהם, סבם וסבתם.

מלכה הכירה את שמעון בארגנטינה, שם נישאו ושם נולדו ילדיהם. אודות משפחת בעלה, היא מספרת דברים ששמעה מפיו במהלך השנים. שלמה, אביו, היה תלמיד חכם. לשמו הוסף כאמור השם גוטי ע"ש גיטל אמו שנפטרה בעת לידתו. שמעון דיבר גבוהה גבוהה אודות עטל אמו, אשה טובה, חכמה וצדקת. ביתה היה פתוח לכל דיכפין עניי העיר (מזכיר, וכנראה לא במקרה, את בית משפחת בן דודה בלודביפול) והיא גידלה בבית, בנוסף על ילדיה שלה, עוד ילד יתום.

אלעזר (כולם קראו לו לוזר) שוחט, סבו של בעלה, היה אדם בעל שעור קומה ופטריארך לכל דבר שזכה לכבוד והוקרה עצומים מכל הסובבים אותו. הלה היה כמובן שו"ב אבל הוא נאלץ לעבור קטיעת ידו השמאלית, ככל הידוע בגלל עקיצת זבוב וזיהום ! כאמור, אשתו הראשונה גיטל נפטרה במהלך לידת בנם והוא נשא לאשה את אחותה הצעירה. מוצאן של האחיות מהעיירה אלכסנדריה שבמחוז ווהלין.

על אלעזר שוחט למדתי גם מפי האחים, בני ברזנה, יוסף ואריה ספוז'ניקוב. שוחט היה שוחט ומוהל ודמות מכובדת בעיירה אולם "מאוחר יותר איבד את ידו והפסיק לעסוק במלאכתו". בערבי שבתות היה סובב בעיירה ומכריז על כניסת השבת ודורש מהסוחרים לסגור את חנויותיהם ("פאר מאכט די-קלייטן" ביידיש). כולם היו נשמעים לו.

על עוצמת אישיותו של שוחט מספר אריה את פרטי המקרה הבא: פעם אחת כשהיה ילד, נתקעה לו עצם של דג בגרון בזמן האכילה. למרות שבעיירה היו הן רופא (ד"ר פובוינסקי) והן פלדשר (חובש, שמו קשובסקי) שניהם פולנים, סבתא שלו לא חשבה פעמיים ומיהרה איתו לביתו של שוחט. הלה הניח את ידו על ראשו של אריה, נתן לו חתיכת חלה וציוה עליו לאכלה. חתיכת החלה שחררה את עצם הדג התקועה וחייו של הילד נצלו ! אנשים האמינו ללא ספק, אריה אומר, בכוחותיו של שוחט.

מלכה מספרת עוד על דברים ששמעה מפי בעלה המנוח אודות בית משפחת אמו בעיירה נובוגרד ווהלינסק היא זווייל טרם נישואיה: אחרי שאחיה כתב את ספרו "לאן ?", החרימו תושבי העיירה את אביו, גרשו אותו מבית הכנסת והוא נותר ללא פרנסה. היתה אחות נוספת של מרדכי-זאב ועטל (שמה לא זכור) שהיתה בחורה מוכשרת מאד ומלומדת שכתבה אף היא דברי ספרות וכשכל זה קרה, הורידו מה"בוידעם" את כל הרשימות שהשאיר אחריו מ.ז. פיירברג כשעזב את הבית וכן את רשימותיה של אחותו זו, ושרפו את הכל ! את האחות הקטנה עטל, לאחר שלמדו מהניסיון המר, כבר לא לימדו יותר דבר חוץ מאשר להתפלל !

בארגנטינה היה שמעון שוחט ומוהל ובעל עמדה כבירה. תקופה מסוימת כשהיה בפרובינציה, אף שימש כרב הקהילה. שמעון ומלכה, שני בניהם ובתם עלו ארצה ב 1961. בארץ היה שמעון מוהל בעל שם שמהל צאצאי כל שועי ארץ. האח משה-יהודה, אף הוא מוהל ושוחט נודע, נשאר בארגנטינה ושם נפטר ב 1955.