עיירות בווהלין שומסק משפחת באט 22ב

תרגום מיידיש, כותבת ראשונה:

רוב שלום אחיותי, אחי היקר, חותנתי היקרה וילדי המתוקי והיקרים.

היום קיבלנו מכם גלויה בה אתם מביעים דאגה על כך שאנחנו לא כותבים לכם. כנראה שהמכתבים והגלויות ששלחנו לא הגיעו אליכם, ומכל מקום, אנחנו כולנו בריאים וגם פרנסה יש. אני ואמכם קונים מצרכים שונים ומבשלים ככל שנחפוץ. לראשונה הביאה לי סבתא ווילסקנר גלויה ממך שבה אתה מתעניין בקניית עצים ואני מבקשת ממך שוב, ושיהיה ברור, שאתה יכול לבקש מאתנו כל דבר שתרצה.

היו בריאים, ברכות ממני, אחותכם חנה. אמא וחיהל'ה יכתבו לכם בנפרד. אנחנו נשלח מכתב למחותן ואכניס אותו יחד עם המכתב אליכם, אולי דרכו תוכלו לקבל ספרים. ממני, חנה.

תרגום, כותבת שניה:

יקירי כולם

אני קוראת עכשיו את המכתב אצל אמא שלכם, זה ששלח שלמה לשמעון ווילסקנר. אין לכם מה לדאוג ולהיות מוטרדים אודות המכתבים והגלויות שלנו, אנו מתחייבים לכתוב לכם תכופות ולעדכן אותכם אודות בריאותנו, היא מאד טובה תודות לחבר סטאלין.

היו בריאים ומאושרים, מאחותכם פנינה וגם מילדנו ברכות.

תוספת בשוליים מצד ימין:

עטיל מברכת אתכם וגם החותן והחותנת.

הערות לכתוב:

הכותבת הראשונה, חנה, היא אחותו הצעירה של הנמען שלמה באט (לימים בהט), והברכות לו, לאשתו פנינה ולילדם. פרידל, אמה של חנה כבר נתאלמנה באותה עת וחנה סועדת אותה. היא לא תעזוב את האם עד יומן האחרון בסופן הקרב בשואה.

הכותבת השניה, פנינה, היא האחות הבוגרת יותר. פנינה חיסין לאחר נישואיה, לה ולבעלה חיים נולדו שני ילדים. היא והילדים נספו בשואה, חיים ניצל ועלה לא"י לאחר המלחמה.

יש לשים לב בפתיח שהמכתב מכיל ברכות גם לאחותן של הכותבות, עתקה (יהודית) ולבעלה (פנחס קליינר) בארץ ישראל. .

"תודות לחבר סטאלין". כל אחד מבין שהגלויה הזו (כמו גם כל גלויה וגלויה שנשלחה מתחום ברה"מ לחו"ל באותה עת) עברה צנזורה, אז לא יזיק להזכיר לטובה את החבר סטאלין .... ובכלל, יש לזכור, כי משלוח מכתבים סגורים במעטפה היה אסור לחלוטין וזו ככל הנראה גם הסיבה, כפי שאנו למדים מהנאמר במכתב, שלא כל הדואר הנשלח אמנם מגיע לתעודתו בפלסטינה.