רובנה גמנסיה תרבות 8ב
הבוגרים והמורים בחזית בנין הגמנסיה הישן
עומדים מימין לשמאל:
עקיבא זלצר, היגר לארגנטינה. מלכה (מניה) גייפמן היא בתה של שרה גייפמן שהיתה המנהלת הראשונה של הגמנסיה. מניה עלתה ארצה והיתה ספרנית באוניברסיטה העברית. פנינה רויטנברג. זאב זינדל. פנינה שרמן, בת הרב שרמן. אליהו נודל. אליעזר פרצובסקי. סיומה פלדמן, בארץ עו"ד שמואל ניר. שפרה שצוגול. משה פרל. שלמה קרש. יעקב בליך. שולמית מה יפית, בת הרב מה יפית.
יושבים מימין לשמאל:
המורה מנחם גלרטר. המורה לגרמנית ארנולד גריצמן. סוזיה קרשינסקי (בליך), בארץ חברת קבוץ שער הגולן. שושנה (רוזה) סגל. המורה יעקב קרוליק. פנינה גרסטן המורה הצעירה לפולנית (חיים גולן מספר שהיתה מאד יפה, וגם נשואה, אבל זה לא מנע מכל המורים לחזר אחריה). מנחם חבויניק (אורן) המורה לפיסיקה, ברח עם משפחתו לרוסיה עם פרוץ המלחמה, עלה ארצה והיה מורה בגמנסיה הרצליה וכן שחמטאי מחונן. המורה יוסף קרשינסקי (אביה של סוזיה). בלה לייבגורין. דבורה (דורק'ה) זילברפרב, אביה היה סוחר עצים מאד אמיד, נפטרה ממחלה לפני השואה. שולמית רייכמן, נספתה בשואה. המורה נח גריס.
וכמו כן:
פנינה גרסטן (דורטרוט), בת סטניסלבוב שבגליציה המזרחית, למדה פילוסופיה וחינוך באוניברסיטה בלבוב והיתה פעילה ב"שומר הצעיר". עם תום לימודיה נקראה, כמו משכילים רבים נוספים מבני גליציה המזרחית, ע"י מנהל הגמנסיה ד"ר רייס (בעצמו בן לבוב), ללמד בבית ספרו (בגליציה המזרחית היו אפשרויות לרכוש השכלה אוניברסיטאית, בלבוב או בווינה, שלא היו קיימות בווהלין !). ברובנה נישאה ונולד בנה. בעת המלחמה גויס בעלה שהיה רופא צבאי והמשפחה נדדה מזרחה ובשלב מסוים אף מצאה את עצמה לכודה בסטלינגרד בעת המצור ! אחרי המלחמה חזרה גרסטן לפולין ובאמצע שנות השישים עלתה ארצה, היתה מרצה לבלשנות באוניברסיטה תל אביב, נפטרה ב 1980.
בלה לייבגורין ושפרה שצוגול עלו ארצה והיו אחיות קופת חולים.
אליעזר פרצובסקי ומשה פרל הגיעו ארצה לאחר סיום לימודיהם, הם למדו תקופת מה בטכניון אולם מסיבות כאלה ואחרות חזרו לפולין ונספו בשואה. פרל, מספרת לי בת רובנה מוסיה כאהן, למד רפואה בלבוב והתחתן שם עם בחורה רובנאית ממשפחה מאד עשירה בשם מרגוליס, "הוא הכניס אותה להריון ונאלץ לשאת אותה לאשה" ואפשר שזו היתה הסיבה שלא חזר לא"י.
בנות הדודות פנינה שרמן ושולמית מה יפית עלו ארצה, פנינה כחלוצה ושולמית ניצולת שואה.
