רובנה הרב חיים רוטנברג ומשפחתו 3ב

 

בני משפחת הרב חיים רוטנברג (1862-1927), תצלום משנת 1919, השנה בא החל ר' חיים את כהונתו כרב ברובנה. ר' חיים התאלמן פעמיים ונישא שלש פעמים.

בנות הרב מאשתו הראשונה - הניה לבית קופייקה

דבורה, ילידת 1883, ובעלה אייזיק ספיר

ילדיהם: חנה, שפרה, סוניה, יוסף וליזה.

הבן יוסף (יוסק'ה), יליד 1913, עלה ארצה ב 1936, נפטר ב 1965, השאר נספו כולם.

פייגה, ילידת 1885, (אינה מופיעה בתמונה) ובעלה יצחק גורינשטיין

ילדיהם: דוד (יליד 1913), מונייק (יליד 1915), הניה (ילידת 1924), לאה (ילידת 1926). הבן דוד נסע לפריז לפני המלחמה והיה לרופא שיניים שם, הבן מונייק ברח לרוסיה בזמן המלחמה, למד אף הוא רפואת שיניים ונשאר שם. השאר נספו כולם.

מעיון בפרקים על אגודות הספורט "מכבי" ו"חשמונאי" בספר הזיכרון לקהילת רובנה ניתן ללמוד כי יצחק גורינשטיין היה בין מקימי אגודת "מכבי" בעיר ב 1918, פעיל מרכזי באגודת "חשמונאי" ושחקן כדורגל בעצמו. גורינשטיין נספה כאמור בשואה.

בריינדל, ילידת 1887, ובעלה משה ספקטור, התגוררו בעיירה קוסטופול

ילדיהם: הניה, ינטה ושמואל. הניה (ילידת 1912) הגרה לשויצריה לפני המלחמה והיתה לרופאה שם, ינטה הגרה לאיטליה לפני המלחמה, שמואל יליד 1924, עלה ארצה ב 1946, נפטר ב 2006.

ילדי הרב מאשתו השניה - חנה לבית גופנר

וולף, נולד ב 31 בדצמבר 1889, היגר לאמריקה, שמו שם וויליאם, שם אשתו שיינדל (ג'ני), נפטר בשיקגו ב 1 בנובמבר 1951.

לייזר, נולד ב 17 בדצמבר 1895, היגר לאמריקה, שמו שם לואיס, שם אשתו עלקע (אלה), נפטר בשיקגו ב 27 במרץ 1936.

מיה, ילידת 1898, ובעלה אשר שאמס, התגוררו בעיירה לובומל, ילדיהם שמעיה וחיים, כולם נספו בשואה.

בנות הרב מאשתו השלישית - ריקל לבית ספרד (ספארד), 1878-1957

חנה שרה, ילידת 1904, עלתה לא"י באפריל 1934 ונפטרה ממחלה ב 22 בדצמבר 1935 (כ"ו כסלו תרצ"ו). חנה קרויה מן הסתם ע"ש אשתו הקודמת של אביה שזה מקרוב נפטרה.

התאומות חייקה ומלכה, ילידות 1908, מלכה (רזי לאחר נישואיה) עלתה ארצה ב 30 במרץ 1932, נשאה למדריך שלה מ"השומר הצעיר" ברובנה, עזריאל רזי, והשניים הקימו את ביתם ומשפחתם בכפר ויתקין, מלכה נפטרה ב 1999. חייקה נשאה ב 1930 לזלמן ברונפין מהעיירה ורקוביץ' וב 1932 נולד בנם חיים. חייקה התאבדה ברובנה ב 31 ינואר 1938 (כ"ט שבט תרצ"ח), בעלה ובנה נספו בשואה.

הרבנית עצמה התאלמנה ב 1927 ועלתה ארצה בעקבות בתה מלכה אולם ככל הנראה השתקעה סופית בא"י רק כשנודע לה על מחלת בתה הבכורה חנה שם, בסוף 1935.

תודות:

את החומר העצום בהקפו שסייע בידי להגיש סקירה רחבת יריעה זו אודות משפחות רוטנברג ורוס על ענפיהן השונים, החל מ"בית אבא", בית הספר, תנועת הנוער, הפעילות הציונית הענפה וכלה בתהפוכות משפחתיות הרות גורל, העמיד לרשותי בלב חפץ חיים רזי, בנם של מלכה לבית רוטנברג ועזריאל רוס (ולימים רזי). כל זאת בסדרת מפגשים ארוכה במהלך השנים 2015-16 בביתו, שהיה גם בית הוריו במקור, שבכפר ויתקין.

ר' חיים ושושלת הרבנים רוטנברג:

בגלל אי בהירות וטעות בטקסט אודות אילן היוחסין של רבני שושלת רוטנברג בספר הזיכרון לקהילת רובנה, אני עושה כאן ניסיון פיענוח דידקטי ממעט החומרים הכתובים העומדים לרשותי. על הרב שמואל (שמוליקל) רוטנברג נאמר שם ש"הוא ישב 35 שנים על כיסא הרבנות ברובנה ונפטר בשיבה טובה בשנת תרע"ט." עפ"י חישוב פשוט, שנת הולדתו של הרב היא 1844, בשנת 1884 הוא קיבל את כס הרבנות ובשנת 1919 נפטר. "אז", כך כתוב בטקסט, "נקרא לשבת על כיסא הרבנות ברובנה ר' חיים רוטנברג" שעליו נסבים הדברים כאן. מתקבל הרושם שרבי חיים שנקרא לשבת על כיסא הרבנות ברובנה אינו במקור בן העיר, מה עוד שלא נאמר במפורש בטקסט שהוא בנו של ר' שמואל/שמוליקל. עם זאת, הפרש הגילים של 18 שנה בין השניים (ר' שמואל נולד ב 1844 ור' חיים ב 1862) מאפשר מעשית קשר אב/בן בין השניים. בחיפוש אחר מידע נוסף "הפלגתי" לעיירה ורקוביץ' שבמחוז דובנה, לא הרחק מהעיר רובנה עצמה, מאחר ונתקלתי בלא מעט סימנים שהצביעו על כך שלרב חיים בן שמואל (שם האב מופיע בתצלום מצבת קברו של ר' חיים) רוטנברג קשרים משפחתיים בעיירה זו. התייחסות מהימנה לשושלת ניתן למצוא בחוברת י"א של "ילקוט ווהלין" שיצאה לאור בחודש אלול תש"י (ספטמבר 1950). שם בעמ' 19-21, במאמר זיכרון לקהילת ורקוביץ', כותבת בת העיירה שרה לובשיס, את הדברים הבאים: "בשנים האחרונות (ככל הידוע בשנים 1903-1912) ישב על כסא הרבנות ר' שמואל רוטנברג, איש יפה תואר ומופלג בתורה ובחכמה. ביתו היה פתוח לרווחה לכל דורש. רבנים מיוצאי חלציו ישבו בכמה עיירות וערי הסביבה. בנו הבכור ר' משה יוסף היה רב ברובנה ובנו השני ר' חיים ברדזיביל." השם חיים, אם כך, "תפוס" ע"י הרב מרדזיבילוב ואין על כן ר' חיים מרובנה בנו של ר' שמואל מורקוביץ'. בספר "פנקס הקהילות", פולין, כרך חמישי, ווהלין ופולסיה, בהוצאת "יד ושם", ירושלים 1990, בערך "רובנה" בעמוד 194, נאמר כי "מן המחצית השנייה של המאה ה 19 ועד השואה נודעו ר' שמואל (1844-1919), בנו ר' חיים (1862-1927) ובן משפחתו משה אליעזר שנספה בשואה" ואנחנו יכולים לאמץ גרסה זו כמהימנה בהחלט. שני ענפי המשפחה אכן משתרגים, כפי שנראה להלן.

בהמשך הסקירה בספר הזיכרון רובנה מצויין כי מי שירש את מקומו של ר' חיים רוטנברג כרב ברובנה לאחר פטירתו ב 1927 הוא "בנו" ר' משה אליעזר רוטנברג. פה ישנה טעות ודאית היות שלרבי חיים היו שני בנים, לייזר ווולף ושניהם היגרו לארה"ב, ככל הנראה מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה. הרב משה אליעזר, שסיפור מותו ההרואי בראש קהילתו בשואה (יחד עם הרב שמחה הרץ מה-יפית) מוזכר בספר הזיכרון, אינו בנו של חיים רוטנברג מרובנה אלא בן ענף משפחתי מקביל מורקוביץ'. יתכן והטעות בספר הזיכרון נובעת מכך שאף שם אביו של ר' משה אליעזר הוא חיים ! הרב של רדזיבילוב הנזכר לעיל.

בדפי עד של "יד ושם" קיים מידע מדויק ומהימן אודות "הרב הצדיק" משה אליעזר רוטנברג. המידע נמסר ע"י אחד אברהם פינשטיין מלוס אנג'לס, אחיינו של הרב, בשנת 1971. משה אליעזר, עפ"י העדות הנ"ל, נולד בורקוביץ' ב 1894, שימש כרב ברובנה והתגורר ברחוב זמקווה 8. לו ולאשתו מטלה היו בת ובן, בבצ'ה ודוד (יליד 1915, רב אף הוא), בעלי משפחות גם הם. כולם נספו בשואה.

גם דפי עד שמסרה ה"מכרה" עדנה ברסלר מחיפה בשנת 1956, מאששים מידע זה.

חיזוק והשלמה למידע ניתן למצוא גם ב"ילקוט ווהלין" שצוטט לעיל, שם נאמר בהמשך כי נכדו (של ר' שמואל), ר' שמואל משה אליעזר (היה) רב ורב מטעם ברובנה .... נינו, ר' דוד ב"ר שמואל משה אליעזר (היה) רב בקליבאן .... ועל כסאו של ר' שמואל הזקן ישב אחריו חתנו, הרב מאיר חיים שוחט מסטפאן, שנפטר שבועיים לפני השואה."

מידע-נוסף2

רובנה הרב חיים רוטנברג ומשפחתו 3

הרב חיים רוטנברג ומשפחתו, 1919 השנה בה החל…

רובנה הרב חיים רוטנברג ומשפחתו 3א

דף מקרא שמות המצולמים בכתב ידה של מלכה…

רובנה הרב חיים רוטנברג ומשפחתו 3ב

  בני משפחת הרב חיים רוטנברג (1862-1927), תצלום…
error: Alert: Content selection is disabled!!