רובנה חייקה ומלכה רוטנברג התכתבות אחרי הפרדה 10ב
תרגום מרוסית
מלכה חביבתי ! (בעברית)
מלכה'לה היקרה ! את שואלת מדוע אני נראית כל כך לא טוב, באמת אינני יודעת: חננאל הוא ילד טוב, אינו מטריד אותי רבות ואני יכולה לעשות הכל. לי לא ??? (מילה לא ברורה) ובאמת אינני יודעת מדוע איני יכולה להחלים. העניינים לא כל כך טובים.
שורה 7 –לא קריאה
השד יודע מדוע הוא אינו מחבב אותי. את בכל מקרה לא צריכה לדאוג, משום שזה ממש לא נורא. מלכה'לה, תכתבי לי אילו חובות היו לך וכנגד מה. פעם כתבת לי שאתם ממשיכים לשלם עבור מגרש, ואם את כותבת שאין לכם יותר חובות, האם פירוש הדבר שיש לך מגרש משלך ? אני ממש סקרנית לדעת מה פרוש הדבר. השתדלי לענות למכתב זה מיד עם קבלתו.
בקשר לניירות של אמא , יש כאן בלבול גדול, ואיני יודעת מה לכתוב לך. הדוד לא רוצה להראות את הצ'ק לאף אחד, ובלי זה העניין מתקדם באופן מאד איטי. רק לפני שבועיים שלושה הוא שלח העתק של הצ'ק, ואני חושבת שכעת העניין יתקדם מהר יותר. הוא אדם מאד פגיע, ואני לא מקנאה באמא. אני באמת לא יודעת מה יהיה, בעתיד נדע.
מלכה'לה, אני כותבת מעט משום שאמא כתבה בצורה כל כך מקיפה, שאני חוששת שתצטרכי להוסיף תשלום (= לדאר, כדי לקבל את המכתב). מלכה'לה: אני שולחת כעת את המכתב לחנה. היא איננה מרוצה בארץ ( = ישראל). מלכה'לה, כמה עולה חודש בסנטוריום הזה, ומה יהיה בחודש הבא ? אולי חנה תהגר לאמריקה כי אומרים לי שאין לה כסף. תהיי בריאה מלכה'לה, אני מתביישת לשלוח מכתב כה מסורבל. תכתבי לי בפרוטרוט. חייקה.
הערות:
- זהו המכתב היחיד בהתכתבות בין שתי האחיות התאומות אותו חייקה כותבת ברוסית ואין כל הסבר נראה לעין לכך. אמנם אין ספק שהשתיים ידעו היטב רוסית כי הרי עד הגיען לגיל 13 אזור רובנה, ופולין בכלל, עדיין היו חלק מהאימפריה הצארית, אולם הדבר אינו אופייני להתכתבותן שרובה ככולה בעברית (איכותית ביותר, יש לציין).
- רצף המכתבים של חייקה בתקופה זו (החודשים האחרונים של 1935 והחודשים הראשונים של 1936) הוא מאד אינטנסיבי ויש ליחס זאת ללא ספק למחלתה הקשה של אחותן הבכורה חנה (בא"י) ולמעשה, החודשים האחרונים בחייה. רבים מהמכתבים מתקופה זו אינם מתוארכים אבל ניתן בנקל לזהות את הרצף התוכני שלהם, ומכאן, את מועד כתיבתם.
- לגבי שם בנה של חייקה, חננאל, הנזכר בראשית המכתב, אפשר שיש כאן בעיה בפיענוח היות ששמו של הילד הוא חיים/חיימק'ה, אפשר אולי גם שחננאל הוא שמו השני.
- הרמזים (הברורים) במכתב למצבה הנפשי הקשה של הכותבת: "איני יכולה להחלים" .... "השד יודע מדוע (הילד) אינו מחבב אותי" , מצטרפים לאמירות רבות נוספות מהסוג הזה בהמשך ההתכתבות ויתכן שהם מרמזים לדיכאון אחרי לידה שחייקה לקתה בו. (הילד כבן 3-4 בעת כתיבת מכתב זה). אפשר גם, שבנוסף למצב הכלכלי הקשה מנשוא שהמשפחה חוותה באותן שנים ותקוותם העצומה לעלות לארץ ישראל שנכזבה, היה לדיכאון ממנו סבלה, חלק בהתאבדותה בסופו של דבר, כשנתיים לאחר שהדברים כאן נכתבו.
- "הניירות של אמא" הנזכרים בהמשך הם קרוב לודאי מסמכי עלייתה ארצה של האם ריקל, שהחלטתה לעלות ארצה באה בעקבות מחלת בתה הבכורה חנה כאן.
- ובהמשך אותו משפט: "הדוד לא רוצה להראות את הצ'ק לאף אחד, ובלי זה העניין מתקדם באופן מאד איטי". הדוד הוא ככל הנראה שמאי רוס, דודו (אחי אביו) של בוזיה, בעלה של מלכה, ואפשר שהוא סייע בכסף בתהליך עלייתה ארצה של ריקל. הדוד נזכר גם במכתב הבא.
- המצב הכלכלי העגום של חייקה ובעלה בא לידי ביטוי ברבים מהמכתבים, וכאן, "אני חוששת שתצטרכי להוסיף תשלום" לביול המכתב ....
- האחות חנה מאושפזת ב"סנטוריום". לאחר שעברה ניתוח זמן מה קודם לכן, חנה מאושפזת כאמור "ואיננה מרוצה בארץ ישראל", נשקלת גם אפשרות הגירתה לאמריקה, שם יש לה שני אחים למחצה (מנישואיו הראשונים של אביה). במכתב הבא מוזכרת אפשרות חזרתה של חנה החולה לפולין.
