רובנה חייקה ומלכה רוטנברג התכתבות אחרי הפרדה 24ב

גלויה אחרונה

דבריה האחרונים של חייקה שנכתבו לאמה ימים ספורים לפני מותה (התאבדותה). מצוקה כלכלית קשה עולה מהדברים. המכתב מתחיל בדף האחורי ומסתיים בצד הכתובות והביול.

את התרגום מיידיש עשתה עבורי אמא שלי בפברואר 2016 תוך גילוי מחשבה וזכרון שפת-אם מפתיעים וזאת חרף מצבה הקוגנטיבי הקשה.

רובנה, 9 בינואר 1938

"אמאל'ה יקרה ! את מכתבך מ 27 בדצמבר קיבלתי ב 7 בינואר, זאת אומרת שהוא היה בדרך 10 ימים. אני מודה לך עבור מכתבך ועל הכל. הילד מרגיש קצת יותר טוב והוא מחלים מהאנגינה וישן. הוא חלה גם בגריפה עם חום גבוה. לא היה פלדשר (חובש) ואחר כך סיגל הזקן (ד"ר סגל ?) בא אליו ועכשיו זה שלושה ימים שהחום ירד ואני מקוה שהוא יבריא מהר.

אצלנו חורף קשה וקפוא אבל אצלנו בחדר חם. הסיבה שאני כותבת לכם כי בימים טובים לא הייתי זקוקה לעזרתכם אבל עכשיו כשהמצב קשה, אין לי אף אחד אמאל'ה, ושלא תנסי למצוא מישהו שיעזור לנו עקב המצב שלנו, אבל אולי בכל זאת (שם לא ברור) יוכל לעזור לנו במשהו ואז אני אצטרך להלוות אצלם לעזרה קטנה לפחות. אני כבר שאלתי אותם והם ענו לי בשלילה. אצל אלה כבר לויתי כסף לחדשיים ובשום אופן אסור שזה ישפיע עליך. אני באמת מבקשת לכתוב שאם אקבל משהו מ ש .... לבטח, אז

אני לא אאריך עוד בדברים בשבילך אמאל'ה. דרישת שלום בשמי למלכה. כואב לי הלב שנודע לכם על גורלנו. אין לי מה לכתוב לכם עוד היום וחיימעק רוצה לכתוב בכתב ידו "חיים" מכיוון שהוא כבר יודע לכתוב לבד. הוא כל הזמן כותב יותר ויותר יפה וטוב. (ובסוגריים "חיים" בכתב ידו של הילד).

חיהל'ה