רובנה משפחת אהרן לרנר 3א

אודות התמונה הנדירה:

משמאל זו שרה-סוניה (סרלה) רייס לבית לרנר, אשתו של ד"ר יששכר רייס, מנהלה של הגמנסיה "תרבות". שרה ושני ילדיהם של בני הזוג נשלחו אל מותם מגטו לבוב, ד"ר רייס עצמו גווע מרעב ומטיפוס בגטו. אחריה, אחותה שולמית, ילידת 1911, סיימה לימודי רפואה בסורבון בפריז ונשאה לד"ר יוסף טייב אותו הכירה במהלך לימודיה. בתום הלימודים עברו השניים לתוניסיה מולדתו של יוסף ועבדו שם כרופאים. בצרפת הם הקימו את ביתם ומשפחתם. מימין זו אחות נוספת, מלכה-מניה, ועל ברכיה עמיאל, בנם של ד"ר יששכר וסרלה רייס, שנספה כאמור (אחותו הצעירה ממנו, חנה-אביבה, עדיין לא נולדה כשצולמה התמונה). מלכה ובעלה, יוסף יעקובוביץ', נספו בוורשה, בתם בת הארבע, צלינה, נצלה בדרך נס ועברה את ימי המלחמה כילדה נוצרית במנזר. למעלה מימין האחות הצעירה, יהודית-אידה, נרצחה עם אמה דבורה-דובה בטבח יהודי רובנה ביער סוסנקי בחודש נובמבר 1941, אבי המשפחה, אהרן לרנר, נהרג כאמור בהפצצה הגרמנית על העיר לבוב. משמאל זוהי זוסיה (זיסלה) כאהן, נספתה בגטו בלבוב, ובתווך ביניהן, אשר ברנשטיין, חבר קרוב של זיסלה, הגיע ארצה והתגורר ברח' פרוג בתל אביב (ברשותו היתה התמונה).

משפחת לרנר התגוררה כאמור בבניין ברחוב השלישי במאי 66 ברובנה שהיה בבעלותו של עוה"ד לוניה כאהן וזוסיה אשתו. שתי המשפחות היו מאד קרובות זו לזו וגורלן המשותף איחד אותן גם במעבר מרובנה ללבוב בתקופת הסיפוח הסובייטי. עם בא הכיבוש הגרמני ביוני 1941 פגשו שתי המשפחות את המציאות המרה בגטו בלבוב וגם שם התגוררו בסמוך זו לזו. הניצולה מוסיה כאהן (ראו גם בתעוד משפחת כאהן) אומרת שד"ר רייס ממש גווע לנגד עיניהם.