רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 8ג

תמלול הטקסט

יער הצוענים ע"י ביילסק (= ביילסקו ביאלה, ליד קרקוב), 13 ביולי 1936, שלום רב מנחם !

אמנם זה מזמן צריכה הייתי לענות לך ולא עניתי מסבות שונות. הייתי עסוקה מאד בבית הספר ובבחינות שלי ושנית, הייתי קצת נרגזה עליך על שלא הבינות לדברי במכתב הראשון. לפי שבועים הייתי בורשה, נבחנתי ועמדתי בבחינות. ובאמת, הנני מאד שמחה שקבלתי את תעודת הסיום. הסתדרות המורים והגננות ארגן מושבת קיץ בהרים ונסעתי גם אני. המושבה היא בהרי הבסקידים (= בדרומה של פולין, מול הרי הטטרה) על יד ביילסק ותתקים חדש ימים. אני מאד שבעת רצון שנסעתי הנה, פה באמת סביבה נהדרה. אוכל לנוח ולקבל הרבה מאד רשמים חדשים, רשמים מסביבה הררית נפלאה, מאנשים חדשים ומנהגים זרים לגמרי. אולם, גם פה, אינני שוכחת את העיקר והוא עליתי ארצה.

במכתבי הקודם שאלתי אותך, או יותר נכון אתכם, האם תוכלו לשלוח לי דרישה, ואתה לא ענית לי על זה. שאלת הדרישה חשובה בשבילי במצב דעכשיו פי שנים, היות ולא ידוע מתי יתקבלו סרטיפיקטים ומתי תתחיל שוב העליה החלוצית, ואני רוצה במהירות הכי אפשרית לעלות, לגמרי לא מושך את לבי תפקיד של המורה בגלות. אף שתפקידו חשוב ומלא ענין, אתה בטח שכחת מה הם התנאים בהם עובד המורה, האם יש לו האפשרות למלא את תפקידו כראוי ? ועל כל שכן, הגננת שאין לה כמעט קרקע מתחת לרגליה. מצבה ותנאיה של הגננת כפלים גרועים מתנאי המורה. אחרי כמה שנות עבודה יוצאת הגננת רצוצה ומיואשה מכל העבודה שלה. ולך תבין, שלמרות עצתך להישאר עוד זמן מה ולעבוד פה, אני בכל זאת רוצה לעלות. ועוד סיבה ישנה לכך: לפי דעתי, אי אפשר להזניח מדי שנה את העליה, לעלות צריך בגיל הכי צעיר, היות ואחר כך תמצאנה תמיד סיבות שונות וקושיים שונים שלא יאפשרו את העליה. כעת יש לי האפשרות הפרטית לנסוע אבל אין לי האפשרות האוביקטיבית. לכן, הייתי מאד שמחה לו שלחתם לי דרישה. אל תחשוב שהנני מלאת התלהבות בנוגע לא"י ושאסע עוורה (= עיוורת) לכל מה שנעשה שם, אולם אני רוצה להגשים את חלומי משנים. אפשר מאד שאתיאש ולא אמצא את אשר אחפש, כי סוף סוף אי אפשר להיות בטוח בדרך שהיא נסיון, צריך לבא ולהיוכח.

אני גומרת היות ומסביב רעש גדול, מדברים וצוחקים וקשה לכתוב. דרישת שלום לך מבני ביתנו, כולם מאד שמחו לדרישת השלום שלך. לו הייתי בבית היו בטח גם כן כותבים אליך כמה מילים, ביחוד חפץ שיקה (= אחיה) לכתוב. שיקה הוא בחור מצוין באמת, כבר שב מגרודנה, עבר לקורס השלישי וכעת הוא מנהל מושבה שומרית ליד רובנה (= ובתמצית: שב מסמינריון התנועה בגרודנה שם הוסמך לרום סולם ההיררכיה הפיקודית וכעת מנהל מחנה קיץ לחניכי "השומר הצעיר" ליד רובנה).

היה שלום, דרישת שלום לצפורה ! (= אשתו), אולי גם יהודה וזיסקה (= אחיו) יכתבו לי כמה מילים ? אני חושבת שתענה לי תכף ותיתן לי תשובה האם תוכלו לשלוח לי דרישה או לא, הלא כן ?

חנה

תכתוב על כתובת הבית: ח. בורינטר, רובנה – ווהלין, רחוב אובוודובה 42.

הערות

אף כי חלפו 85 שנים מאז כתיבת המכתב הזה, דבריה הנשגבים של חנה ממשיכים להדהד בלב, ומקוממת המחשבה, עד כמה גרעין רוחה ונחישות רצונה חסר היה בשדה הבר של ארץ ישראל הנבנית מחדש.

חנה לא מזכירה במכתבה כי באותם ימים ממש היא עומדת לפני חתונתה ! גם כך היא חשה אכזבה שמאמציה לקבל כתב "דרישה" מבן דודה לא נשאו פרי ("למרות עצתך להשאר עוד זמן מה ולעבוד פה, אני בכל זאת רוצה לעלות !") וכי הזכרת חתונתה לא רק שתסתום לגמרי את הגולל על הסיכוי לעזרתו אלא, שבפועל, נישואיה לא יאפשרו עוד מעשית את עלייתה כחלוצה לא"י ! ("כעת יש לי האפשרות הפרטית לנסוע אבל אין לי האפשרות האוביקטיבית").

לא בהכרח ששינוי כתובת (מרחוב י.ל. פרץ לרחוב אובוודובה) אכן מצביע על מעבר דירה ! שינויים בשמות רחובות היו נפוצים מאד בפולין (ולא רק), בעיקר מסיבות "לאומיות" ....

מידע-נוסף2

רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 8

13 ביולי 1936, חנה במכתב זועם למנחם בן…

רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 8א

דף שני.

רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 8ב

דף שלישי.

רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 8ג

תמלול הטקסט יער הצוענים ע"י ביילסק (= ביילסקו…
error: Alert: Content selection is disabled!!