רובנה משפחת בורינטר מכתביה של חנה 9ד

תמלול המכתב

רובנה, 11 באוגוסט 1936, מלכה יקרה שלום רב !

"היום יום סגריר " הגשם מטריד כל היום ומבשר כבר את התקרבות הסתיו ולי הרגשה נעימה שיש לי כבר פינה משלי או כמו שאנו אומרים ביננו (כאן פתגם ביידיש) שלכלב יש מלונה. לך כבר בטח ידוע שהתחתנתי, אם גם לא בסדר מצידי שעד בזה לא כתבתי לך ושמאנשים צדדים נודע לך הדבר. אני הרבה חשבתי על השאלה הזו, בדרך כלל יש לי עמדה שלילית לנישואים כאן בתנאינו אנו. אני יראתי שמא החיים המשפחתיים יגזלו ממני את כל היתר. אני רוצה להיות אדם חפשי והתנאים האוביקטיבים של חיינו כאן אינם מרשים זאת. אני אוהבת חיים קולקטיבים וכאן האדם מוכרח, בין שהוא רוצה ובין שלא רוצה, להסתגר בד' אמותיו הוא. החיים החברותיים אצלינו זהוא עני גמור ובלוף ואינם מספקים אותי. השתדלתי במשך כל השנים האחרונות לנסע מכאן ולא עלה בידי. השתדלנות במשך של שנים גזלה ממני הרבה כח ומרץ ולבסוף נואשתי. החלטתי להשאר כאן ולהתחתן. על הנישואים שלי התבישתי לכתוב, היה לי כאלו רגש שהנישואים שלי הם קפיטולציה (= כניעה) והתבישתי בפני עצמי. אנשים צוחקים ממני ואומרים ש (כאן משפט בפולנית:) "שם" (במקום בו אני נמצאת) "טוב אבל לא בשבילנו".

מה תגידי את ? (כאן, במאמר מוסגר) פיניק הפסיק לי (= אותי) וכותב אליך ג"כ (= גם כן) ומה מלכה אצלך נשמע ? מה הם חייך, את אף פעם לא כותבת לי. עכשיו אצלכם בטח מצב-רוח לא מן המצוינים. גם אצלנו לא טוב ובכלל (כאן תאור ציורי ביידיש) "משהו רותח בתוך הר הגעש הארופאי ולא מאמינים שמשהו טוב עוד יקרה. הכל יצא מהמסלולים הקטנים, כמו נהר גועש שמימיו מכים בחופים ואין אתה יכול עוד לשנות דבר".

אני רחוקה מהחיים החברותיים או יותר נכון אינני רוצה לקחת חבל (= חלק) כי אינני יכולה להתאים את עצמי לשום זרם וזה מאד לא נכון אולם אינני יכולה אחרת (כאן שוב ביידיש) "ואני בכל מקום ובשום מקום". יכול להיות שדרכי היתה לא"י ולקבוץ וכל היתר היה רק נטיה מהדרך.

נו, מלכה אני הפעם אגמר ואבקשך שתכתבי לי מכתב יותר מפרט על חייך, אולי את יודעת מה עם פניה פרלמוטר ? את פייבל גבזה את פוגשת לפעמים ? אני שולחת לך תמונה, כתבי !

שלום רב לך ! חנה.

הערות

בדבריה כאן מצטיירת חנה, שוב, כדמות פמיניסטית, ציונית וחברתית, הרואית בכל קנה מידה. אפילו את קדרות השמים בארופה המבשרת את בוא מלחמת העולם, היא חוזה בדברי נבואה ממש !

"פיניק" (גם פינק), חברה של חנה להנהגת קן "השומר הצעיר" בעיר, מוסיף ככתוב מכתב משלו למלכה בא"י. פינק נספה בשואה.

את הנזכרת במכתב, פניה פרלמוטר, לא הצלחתי לזהות. פייבל גבזה הנזכר אף הוא, יליד 1910, עלה ארצה ב 1934 לקבוץ מסילות, נפטר ב 1972.

תודות

לחיים רזי, חברי הטוב, בן כפר ויתקין, בנם של מלכה לבית רוטנברג ועזריאל רוס (רזי), על שהעמיד לרשותי את המכתב הזה, כמו גם את יתר עזבונם הכתוב והמצולם של הוריו, המופיע בנפרד בתעוד כאן.

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!