רובנה מש' פיסיוק מכתבים 1ד

תרגום מיידיש

אבי המשפחה, הרץ מאיר פיסיוק, איש דגול ורב פעלים, כותב לאחיו יצחק זאב. התרגום, לא פשוט כלל ועיקר, נעשה ע"י ידידי מורי ורבי, חיים גולן, איש רובנה שהכיר היטב את משפחת פיסיוק. גולן הקריא את תרגומו ואני כתבתיו סימולטנית. סימני שאלה לא רבים נותרו בו.

 

 

פראג, יום ה' לסדר פרשת יתרו שנת תרפ"ו, בדרכי לאודרברג, שתי שעות אחר חצות היום. שלום ? לכבוד אחי יקירי מחמד נפשי הרחוק מעיני וקרוב תמיד במחשבתי, רב יצחק זאב פיסיוק. אחי היקר. זה כבר אשר לא כתבתי אליך מכתבים ארוכים כפעם בפעם, חפצי היה תמיד לעשות עימך עונג עם מכתבים רגשי קודש ורעיונות נשגבים אשר חנן אותנו ה' אלוהינו ונתן לאדם דעת בינה והשכל. אך מעת אשר המשבר השורר בכל מדינתו הברוכה הגיע גם אלינו ומוכרח אנכי להיות שקוע כל היום בעסקים וגם בלילה לא אתן שנה לעיני ולעפעפי תנומה, לחשוב מחשבות איך לצאת מהמבוכה אשר הביאו לנו מנהיגי המונופול ומציקים אותנו מאוד ! "תבן לא נתן לעבדך ולבנים וחומרים עשו". מבקשי חשבון מכל השנים והעמיס עלינו מיסים אשר בשום אופן לא נוכל לשלם ובאנו במבוכה גדולה, ולצעוק חמס אין שר ומושל בין מושלי מדינתנו אשר יפתרו לנו שאלה סתומה מהכרחיות כי מושל מקשיב על דבר שקר ??? ולכן נסתלקה שכינה ממני ולא אוכל לשלוט ברוחי ולכתוב רעיונות נשגבים, כי אין השכינה שורה על האדם אלא מתוך שמחה כאשר קרא הנביא "קחו לי מנגן ויהיה כנגן המנגן ותהי עליך רוח ה'", ואשר יקרום

 

מטיף בזמן הזה ??? "נברא" אין "רואה". עכשיו אנכי יושב באוואגון (קרון) עם הנוסעים לא אוכל לדבר כי הם ידברו צ'כית או צרפתית ואנכי לא אבין גם את שתי השפות., מצאתי עט עופרת בכיסי וגם ניר טוב ותנועת האוואגון ייתן מעט לכתוב, מצאתי לחובה לכתוב אליך מרחוק שלום לך אח יקר, שלום לרעייתך הכבודה, שלום לכל הנלווים אליך ידעת גם ידעת את תשובת רוחק בזמן הזה אשר תעשייתך אשר קיווית שילך קדימה והשקעת בה את כל כוחותיך ומבחר שנותיך וקיוית לעת זקנה ליישב בשלוה. קפץ עלינו רוגזה של הגחלים משלזיה אשר שמו לאל את כל רעיונותיך, אנכי מרגיש בזה מאד 1 כי גם אנכי השקעתי את כל כוחותי במסחר ותעשיית הספירט ועכשיו כל עמלינו עלו בתוהו והרעטיפיקציה וכל המכונות עומדים כאבן שאין לה הופכין ואמרת פסוקים אמיתיים של הנביא אל יתהלל חכם בחוכמתו וגביר בגבורתו ועשיר בעושרו ואין חוכמה ואין עצה ואין תבונה כנגד שלעכע צייטען (זמנים קשים) מה לנו לעשות זה השאלה היותר גדולה, היכרתי את האגדה "פעם אחת הלכו בספינה כמה מין התנאים ובתוכם רבי עקיבא בים, נשברה האניה ובדרל נצלו כולם אך רבי עקיבא היה חסר ודימו שבטח טבע בים ואחר כך כשפגשו את רבי עקיבא ושאלו איך נשאר בחיים ואמר להם שהחזיק בידו קרש מין האניה השבורה וכל גל וגל נענע לו בראשו ועבר עליו ! כן צריכים אנחנו כדי להינצל מין הכלא צריכים על כל גל וגל שעוברים עלינו לנענע בראש ולהחזיק מעמד עם

 

אילו גם זה יעבור, האם לא תזכיר את "הערשקע טודל" מלובש אשר הלך ערום ויחף וקרא בקול טודל מאך בעסער (טודל עושה זאת יותר טוב) וכאשר החל לחשוב מה יש לשמוח, קרא אחרי כן בשפה רפה "מאך בעסער ! כל היהודים בפולין נשברה ??? יוכיח המסחר וחרושת המעשה ונשארים כולם במעמד יירשקה רונדל ! (אביונות) ואם עוד נמצא בין היהודים הגדולים והבינוניים סימני חיים, לא ירגישו בעצמם מין הדחק והלחץ אשר הם גוססים ועוד מעט לא ישאר מהם אף אחד כי מצב המדינה צריכה להלוואות כסף ולמנהיגים אנשי אמת שונאי בצע, ולא נמצא בנו לא הא ולא האט (לא זה ולא זה). הבט נא בהם ואתה תחזה שייתן ייעץ לו לבחור אנשי אמת ואת שונאינו ? והלאה כתוב "וישמע משה לעצת חותנו ויבחר אנשי חיל ידועים ושונאי בצע לא מצא וחלילה לי מלנבאות כי לא נבראו יותר אך יכול להגיד לך שעוד מעט תראה את כל היהודים בפולין "הבינימייצעס והשרשבסקים" וכל הבנקים ? והעשירים במצב של "הערשקע טודל" וצעקו ברחוב מאך בעסער ותן להם דרך אחרת אך מה שיעשה הזמן לא יעשה השכל אני לא אשאר בתור נביא השקר ואחינו בני ישראל ילכו

 

למעלה למעלה כה ייתן ה' וכה יוסיף כשלושה מליונים יהודים ןלכן כהערשקע טודל זה דבר החוק ותשועת ה' כהרף עין !

בכל הדרך לא פגשתי יהודים ובמקרה ישבו בוואגון במחלקה השניה שני יהודים ופתחו את הצ'מידאן (מזוודה) והיה להם מכל טוב קולבס (נקניק) סרדינים וכל מיני פומעראנצן (תפוחי זהב). והוציא בקבוק קוניאק טוב והציעו לפני לשתות עימם וגם לאכול וכאשר סרבתי מפני שייראתי מהקולבס אילו חשש טרפה עליו והוצאתי מכיסי טלית וטפילין שלא כבר התפללו תפילת שחרית ודומה שהם אנשים מגדולי הפבריקנטים (תעשיינים) בחבל הזה ואיך השתוממתי עליהם באומרם שהם מחצבי מצבות בעירם ואחד מהם הינו משגיח בבית הקברות, אמרתי שבזמן הזה הקברנות ועסק המחצבות הוא עסק טוב מכל "הטארפיניקעס" "הגאזעלעס" "הראקטיפינים" את המשגיח בבית הקברות בימים ההם מקדם נשאר כבר "אלקפריי" ערום ויחף ובזמן הזה מחצבי מצבות ומשגיח בתי קברות מלובשים כעשירים ונוסעים במחלקה השניה בה אין אף יהודי אחד. אקצר מכתב ואומר שלום ולהתראות במכתב השני אליך, דרישת שלום ומחבק אותך בידי.

 

מידע-נוסף2
error: Alert: Content selection is disabled!!